פה

(הופנה מהדף פו)

פֹּה (גם: פּוֹ, פֹּא)עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פה, פו, פא
הגייה* po
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. במקום הזה.
    • "בַּבַּיִת הַהוּא, בֵּין הַכְּתָלִים הָאֵלֶּה/ לֹא יוֹם – כִּי שֵׁשׁ שָׁנִים עַל-נַפְשׁוֹ עָבָרוּ:/ פֹּה בִּכְּרָה יַלְדוּתוֹ, בַּחֲרוּתוֹ גָּמֵלָה..." ("הַמַּתְמִיד", חיים נחמן ביאליק)
    • ”וְאֵלַמָּו, לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, וְתִמֹרִים אֶל-אֵלָו, מִפּוֹ וּמִפּוֹ; וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת מַעֲלָו“ (יחזקאל מ, פסוק לד)
    • ”וָאֹמַר-עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף...“ (איוב לח, פסוק יא)
    • ”וָאֹמַר-עַד פֹּה תָבוֹא, וְלֹא תֹסִיף; וּפֹא יָשִׁית, בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ“ (איוב לח, פסוק יא)

פתגמיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: here‏‏‏‏
  • צרפתית: ici‏‏‏‏
  • ספרדית: aqui‏‏‏‏

פֶּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פה
הגייה* pe
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־י־י/ה
דרך תצורה
נטיות ר׳ פִּיּוֹת; פִּי־, ר׳ פִּיּוֹת־; כ׳ פִּיו או פִּיהוּ, פִּיהָ, פִּי, פִּינוּ, פִּיךָ, פִּיךְ
 
פה אנושי על איבריו. בתמונה – השפתיים, השניים והלשון.
  1. פתח הכניסה הקדמי של מערכת העיכול, הממוקם בפנים. משמש גם לנשימה ולהפקת קולות.
    • ”וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ, וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ...“ (ישעיהו נא, פסוק טז)
    • פִּי-צַדִּיק יֶהְגֶּה חָכְמָה; וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט“ (תהילים לז, פסוק ל)
    • ”אֱלֹהִים שְׁמַע תְּפִלָּתִי; הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי-פִי (תהילים נד, פסוק ד)
  2. השפה החדה של להב הסכין או החרב.
  3. פתח.
    • ”וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וְהִשְׁקוּ אֶת-הַצֹּאן...“ (בראשית כט, פסוק ג)
    • ”וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ בַּמָּלוֹן; וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ, וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ“ (בראשית מב, פסוק כז)

גזרוןעריכה

  • מן אכדית "pi" או פּוּ . בתרבות האכדית, לשם הפיכת הפסל מעשי ידי אמן - לאל ממש, היה נהוג לבצע את "טקס פתיחת הפה" שנועד להפיח רוח חיים בפסל, ולאפשר לו ולכהן לאכול קרבנות ולהריח קטורת, לאחר מכן היה מתבצע טכס טקס רחיצת הפה שנועד לטהר את הפסל טיהור מוחלט. [1]

עמוד: 27

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

פתגמיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: פה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פה

פָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פה
הגייה* fa
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
פה (F)
   
תדירות 349, 698
תווים

דו | רה | מי | פה | סול | לה | סי

  1. [תווים] התו הרביעי בסולם הצלילים, מסומן גם באות F. תדירותו 349 הרץ.
    • פה הוא הצליל שמשמיע הצופר של מכוניות אמריקאיות.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: fa‏‏‏‏
  • צרפתית: fa‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: פה
  1. אלי קדם: הפוליתאיזם בארץ ישראל,נדב נאמן, שאול שקד, מנחם קיסטר ויוסף גייגר יד יצחק בן-צבי,תשס"ח - 2008,ירושליים, עמ' 27