פקח

(הופנה מהדף פיקח)

פִּקֵּחַ א עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פיקח
הגייה* pikeakh
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש פ־ק־חגזרת השלמים,ל"ג
דרך תצורה משקל קִטֵּל
נטיות ר׳ פִּקְחִים
  1. בעל ראיה חדה; שאינו עִוֵּר.
    • ”וְשֹׁחַד, לֹא תִקָּח: כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים.“ (שמות כג, פסוק ח)
    • ” וַיֹּאמֶר יהוה אֵלָיו, מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם; אוֹ מִי־יָשׂוּם אִלֵּם, אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר – הֲלֹא אָנֹכִי, יהוה?!“ (שמות ד, פסוק יא)[1]
  2. בעל שמיעה חדה; שאינו חֵרֵשׁ.
    • ”שני אחים פיקחים נשואים לשתי אחיות, אחת פיקחת ואחת חירשת.“ (משנה, מסכת יבמותפרק יד, משנה ד)
    • ” וַיֹּאמֶר יהוה אֵלָיו, מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם; אוֹ מִי־יָשׂוּם אִלֵּם, אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר – הֲלֹא אָנֹכִי, יהוה?!“ (שמות ד, פסוק יא)[1]
  3. שמחשבתו בהירה וצלולה.
  4. (הלכה) אדם שהוא אחראי למעשיו, בעל זכויות וחובות בהלכה היהודית.

גזרון עריכה

  • המשמעויות הרחבות נובעות מהפועל פָּקַח ומשמעות התואר בבסיס הוא פָּתוּחַ.
  • (2) מן מכתבי לכיש ניתן להבחין בביטוי עברי שהיה נפוץ בתקופת המקרא המופיע בצורת ציווי-"פקח אוזן...(עבדך)" בהוראת עדכֵּן!,סָפֵּר!

מובאות נוספות עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1.   בפסוק זה מופיעה המילה 'פיקח' בין שני ניגודיה (חרש ועור). אפשר לראות כאן דוגמא לתופעה שנקראת בפי חז"ל '"מקרא נדרש לפניו ולאחריו" (או בשמה הלועזי – תקבולת יאנוס).

פָּקַח עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פקח
שורש וגזרה פ־ק־חגזרת השלמים,ל"ג
בניין פָּעַל (קַל)
  1. פתח, בפרט פתח עיניים או אוזניים.
    • "וַתִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ, כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת" (בראשית ג ז)
    • "וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע, וַיֹּאמַר, יְהוָה, פְּקַח-נָא אֶת-עֵינָיו וְיִרְאֶה; וַיִּפְקַח יְהוָה, אֶת-עֵינֵי הַנַּעַר, וַיַּרְא וְהִנֵּה הָהָר מָלֵא סוּסִים וְרֶכֶב אֵשׁ, סְבִיבֹת אֱלִישָׁע" (מלכים ב ו יז)
    • "ראית [רָאוֹת] רַבּוֹת וְלֹא תִשְׁמֹר פָּקוֹחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע" (ישעיהו מב כ)

גזרון עריכה

  • את הצירוף המקראי 'פְּקַח־קוֹחַ' " לַאֲסוּרִים (פְּתַח)פְּקַח־קוֹחַ" (ישעיהו סא א) פירשו רוב הפרשנים כמקביל לצירוף "פתח אסוריהם", ואכן חוקרים מצאו קשר השאול מן מצרית-מאוחרת (700-1355 לפני ספירת הנוצרים) לפיו תיבת קוֹחַ המקראית מקבילה היא למילה שנהגתה: 'קְּאַּה' (השוו: qꜣḥ) שמשמעותה שימשה בתקופה קדומה בהוראת קולר, לקשור [1] . אחרים פרשו "קוח" כקשור ל"לָקוּחַ". כלומר, האסירים ישוחררו ויילקחו חזרה, או לחליפין ישוחררו מהמקום אליו נלקחו. מאידך גיסא, רד"ק ואחרים פירשו את "פקחקוח" כמילה אחת מן השורש פ-ק-ח המשמש בהוראת "פָּקח", 'שמוכפל' כדוגמת תיבת - 'פתלתל' (חמרמרת, צהבהב) [1].

נגזרות עריכה

ניגודים עריכה


הערות שוליים עריכה

  1.   רד"ק, "ספר השורשים לרד"ק, שורש פקח". ‏Hebrew Books‏, 15/10/2009.

פִּקֵּחַ ב עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פיקח
שורש וגזרה פ־ק־חגזרת השלמים,ל"ג
בניין פִּעֵל
  1. (פיקח על) הקפיד על ביצוע תהליך כלשהו.
  2. פתח וחשף.
    • "מי שנפלה עליו מפולת--ספק הוא שם ספק אינו שם, ספק חי ספק מת, ספק נוכרי ספק ישראל--מפקחין עליו" (משנה יומא ח ה)
    • "ר' יוסי בי ר' בון בשם רב חונא היה מפקח בגל ונתכוון להעלות צרור של זהובים עמו מותר" (ירושלמי שבת פרק יג הלכה ו)

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

מידע נוסף עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

פֻּקַּח עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פוקח
שורש וגזרה פ־ק־חגזרת השלמים,ל"ג
בניין פֻּעַל
  1. שהשגיחו עליו.
    • מחירי הדירות בשוק מפוקחים על־ידי משרד השיכון.
  2. שפרקו אותו.
    • גל האבנים פוקח אבן אחר אבן עד שפורק כולו.

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

פַּקָּח עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פקח
הגייה* pakakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ק־חגזרת השלמים,ל"ג
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות נ׳ פַּקָּחִית; ר׳ פַּקָּחִים; פַּקַּח־, ר׳ פַּקָּחֵי־
  1. אדם שתפקידו לפקח.
    • הפקח העירוני השגיח על ניקיון הרחוב.

גיזרון עריכה

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

סמוכין עריכה

  1. Hebrew Words of Egyptian Origin/ A. S. Yahuda / Journal of Biblical Literature Vol. 66, No. 1 / Mar. 1947/ pp. 86