ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
פיקוח נפש
|
הגייה* |
pikuakh nefesh
|
חלק דיבר |
צרף
|
מין |
זכר
|
שורש |
פ־ק־ח
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
- לשון חז"ל מצב בו יש חשש למוות של אדם.
- אל תלך להפגנות פרועות זה ממש פיקוח נפש.
- הייתי חייב לאכול זה היה פיקוח נפש אם לא היתי אוכל.
- [הלכה] מצב בו ישנה התנגשות בין חייו של האדם לבין קיום מצוות מן התורה.
במקור המילה פיקוח מתייחסת למקרה פרטי בו נפלה מפולת ומפקחים -פותחים מגלים ובודקים- אם יש שם אדם חי להצילו, אך הצירוף נעשה שם כללי לסכנת נפש.
השורש נפשׁ
|
השורש נ־פ־שׁ הוא שורש מגזרת חפ"נ ובחלק מהפעלים [דרוש מקור]גזרת השלמים. נגזר משם עצם נֶפֶשׁ 1. במקרא מנוחה 2. בעברית החדשה הדמיית חיים בדומם (הנפשה)
נ־פ־שׁ
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
נָפַשׁ
|
נוֹפֵשׁ
|
יִנְפּוֹשׁ
|
נְפוֹשׁ
|
לִנְפּוֹשׁ, לָפוּשׁ
|
נִפְעַל
|
|
|
יִנָּפֵשׁ
|
הִנָּפֵשׁ
|
לְהִנָּפֵשׁ
|
הִפְעִיל
|
הִנְפִּישׁ
|
מַנְפִּישׁ
|
יַנְפִּישׁ
|
הַנְפֵּשׁ
|
לְהַנְפִּישׁ
|
הֻפְעַל
|
הֻנְפַּשׁ
|
מֻנְפָּשׁ
|
יֻנְפָּשׁ
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|