עגן

עֹגֶן (גם: עוֹגִין)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עוגן
הגייה*	ogen, ogin
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שאילה
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ עֳגָנִים, נ"י: עֹגֶן־, נ"ר: עָגְנֵי־ או עוֹגִינִים, עוֹגִינֵי-

חלקי העוגן: (B) גזע, (s-s) מטה, (c) ראש, (g) זרוע, (h) כף

עוגן של מנוע חשמלי זרם ישר

1. לשון חז"ל (ימאות) משקולת המשמשת לרתיקת כלי שיט למקום עומדו. הוא מחובר לכלי השיט בחבל או בשרשרת, מוטל למים וננעץ בקרקעית הים.

   • ”הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה, מָכַר אֶת הַתֹּרֶן וְאֶת הַנֵּס וְאֶת הָעוֹגֵין וְאֶת כָּל הַמַּנְהִיגִין אוֹתָהּ“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ה, משנה א)
   • ”ובאו המלחים והעמידו את הספינה בעוגין שלה על שפת הים“ (תשובות הגאונים (אסף), סימן א, מאת משה בן חנוך, באתר מאגרים)
   • ” [...] וימצאו שם על אשד הנהר סיופסע אניה מצומדת אל העוגן (אנקער) התקוע [...].“ ("הכרמל", 28 ביוני 1860, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
   • ”אנייה אחת [...] חשבה לעמוד על יד 'גראנד באנק' והשליכו שמה את עוגן האניה (אנקער) בלב ים, והאניה עמדה מלכת.“ ("עברי אנוכי", 9 בפברואר 1872, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

2. עברית חדשה הרוטור של מנוע או גנרטור חשמלי, הסובב בתוך הסטטור; וגם הליבה הנעה של אלקטרומגנט או סולנואיד חשמלי.

   • ”ואולם מטיל הברזל השני m n s m הנמשך בכח אל המאגנעט ונושא אותו, הוא הנקרא בשם עוגן (אנקער).“ ("הצפירה", 4 בפברואר 1862, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

3. בהשאלה: מרכיב מתוך מרכיבים רבים אשר מהווה את הציר המרכזי שכל המכלול נשען עליו.

   • החנות החדשה מהווה עוגן לכל הקניון, כל הריווחיות נשענת על הצלחתה.
   • המזרח התיכון עובר טלטלה גדולה וחוסר יציבות, אבל בעיצומה של הטלטלה החברות העמוקה בין ישראל לארה"ב מהווה עוגן. (Y-net,‏ 8 בדצמבר 2013)

גיזרון

• תיבת עגן אינה ממקור עברי ולפיכך אין לה שורש עברי! (בדומה לתיבת: הוגן)

 1. מיוונית: ὄγκινος (תעתיק: ogkinos, נהגה: אוֹנְקִינוֹס) - קֶרֶס, וָו; ובלטינית: uncinus. משם נגזרה גם המילה "אָקוֹן" (משנה כלים כג,ה) בהוראת: מלכודת דגים. מהשורש הפרוטו-הודו-אירופי ang/ank בהוראת זווית, שיפוע (השווה אנגלית: angle‏‏‏‏ – זווית). מהשורש הזה הגיע גם המילה אונקל – וו לתליה.

הצורה השכיחה בספרות חז"ל היא "הוֹגֵין", לדוגמא: "הביא שתי ספינות וקשרן בהגנונין ובעשתות" (ספרי דברים, פיסקה שמו); "ספינה זו עושים לה תורן ממקום אחד והוגנין ממקום אחר" (בראשית רבה פג א). צורה זו מופיעה גם במשנה הנ"ל בכ"י קאופמן ובירושלמי. ככל הנראה זהו המקור למילה "הגה", ראו שם. רק בבבלי (בבא בתרא עג ע"א) מופיע בעי"ן, ושם גזרו ע"פ השורש המקראי ע־ג־ן בהוראת מרותק, משולל יכולת תנועה (השוו עגינות). מסתבר שההעתקה מה"א לעי"ן נעשתה בכדי לקשר לשורש המקראי.

 2. תרגום שאילה מגרמנית: Anker. ועד הלשון העברית, רשימת מונחים באלקטרוניקה: רדיו (תרצ"ח), 1938.

פרשנים מפרשים

• רשב"ם (בבא בתרא עג ע"א): "אנקר"ש (ancres‏‏‏‏) של ברזל; ומשליכין במים להעמיד הספינה במקום אחד."
• המאירי (שם): "הברזלים שקושרין אותם בחבלים ומשליכין אותם בים כדי להעמיד הספינה."

צירופים

• איש העוגן
• גזע העוגן
• גרר עוגן
• הטיל עוגן
• העוגן נגרר
• העוגן נסחב
• העוגן עקור
• העלה עוגן
• הרים עוגן
• השליך עוגן
• זרוע העוגן
• זרק עוגן
• חבל עוגן
• טבעת העוגן
• כננת עוגן
• כף העוגן
• מטה העוגן
• משמרת עוגן
• סחב עוגן
• עגינות
• עוגן אדמירלי
• עוגן בורגי
• עוגן הצלה
• עוגן חסר־מטה
• עוגן חרטום
• עוגן חתול
• עוגן ירכתיים
• עוגן מבטח
• עוגן מחרשה
• עוגן משקולת
• עוגן מת
• עוגן נעיצה
• עוגן עקור
• עוגן פטנטי
• עוגן פטריה
• עוגן צף
• עמד על עוגן
• עקר עוגן (מן הקרקעית)
• רֶכֶס עֹגֶן
• שרשרת עוגן

נגזרות

• עָגַן
• עִגֵּן
• העגין
• מעגן
• מעגנה
• עגינה

מילים נרדפות

• רוטור (2)

תרגום

• אנגלית: (1) anchor‏‏‏‏;‏(2) armature‏‏‏‏
• ערבית: (1) أنجر‏, مرساة‏‏‏‏
• צרפתית: (1) ancre‏‏‏‏;‏ (2) induit‏‏‏‏
• גרמנית: (1)+(2) Anker‏‏‏‏
• רוסית: якорь‏‏‏‏

ראו גם

• אנקל

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: עוגן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עוגנים

עָגַן

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	עגן
שורש וגזרה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. עברית חדשה (ימאות) (נאמר על כלי שיט) היה רתוק באמצעות עוגן אל קרקעית הים או הנהר.

   • האונייה עגנה בשפך הנהר, במקום בו היו המים עמוקים דיים.
   • "בעבירת משמעת לא תישמע טענת איש צוות כי נקט באמצעים סבירים... זולת אם כלי השיט עגן בבטחה בנמל." (חוק הספנות (ימאים) תשל"ג)

גיזרון

• מן לועזית (יוונית) !
• האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

מילים נרדפות

• עמד על עוגן

תרגום

• אנגלית: come to anchor‏, anchor‏, ride at anchor; כשהאונייה רתוקה לשני עוגנים: moor‏‏‏‏; עגן (לזמן קצר): touch‏‏‏‏
• צרפתית: mouileer‏, ancrer‏‏‏‏
• גרמנית: vor Anker gehen‏, ankern‏‏‏‏

ראו גם

• הוריד עוגן
• הרים עוגן

עִגֵּן

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	עיגן
שורש וגזרה	ע־ג־ן, גזרת השלמים
בניין	פִּעֵל

1. לשון ימי הביניים (ימאות) רָתק כלי שיט למקום עומדו באמצעות עוגן שהורד לקרקעית הים או הנהר.

   • ""עוגין - ברזל שקושרין אותו בחבל וזורקין אותו בעומק המים לעכב ולעגן הספינה:" (ברטנורא על בבא בתרא ה)
   • ”בינתיים הקיפתם גאוּת הים, ולא היתה שהות בידם לחזור למזח הקטן שבו עיגנו את סירתם ונאלצו להמתין עד שהמים יסוגו.“ (עובדי הים, מאת ויקטור הוגו, תרגום: מנשה לוין, בפרויקט בן יהודה)

2. בהשאלה מן (1): ביסס, קבע.

   • "חוק חופש המידע [...] עיגן את זכותו של כל אזרח או תושב לקבל מידע המצוי בידי רשויות ציבוריות."

גיזרון

• מן עֹגֶן.
• האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

נגזרות

• עֻגַּן (צורת הסביל)

מילים נרדפות

• העגין

תרגום

• אנגלית: to anchor‏‏‏‏
• צרפתית: mettre à l'ancre‏, ancrer‏‏‏‏
• גרמנית: vor Anker legen‏‏‏‏

ראו גם

• הטיל עוגן
• זרק עוגן
• הרים עוגן