טפש

טִפֵּשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	טיפש
הגייה^*	tipesh
חלק דיבר	שם־תואר, שם־עצם
מין	זכר
שורש	ט־פ־שׁ
דרך תצורה	משקל קִטֵּל
נטיות	ר׳ טִפְּשִׁים; נ׳ טִפְּשָׁה, נ"ר טִפְּשׁוֹת

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

(כינוי גנאי) אדם חסר השכלה, שאינו חכם ושאינו ניחן ביכולת חשיבה והבנה.
- ראה איזה טיפש הוא, אפילו מילה אחת באנגלית הוא אינו יודע.
- "מי שעשאו חכם לזה עושה אותו טפש, טפש לזה - עושה אותו חכם" (תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף טז, עמוד א)
- "אמר רב אחא בר יעקב: אימסר עלמא בידא טפשאי [נמסר העולם בידי טפשים]" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מו, עמוד ב)

ארמית: נמצא פעם אחת במקרא טָפַשׁ בהוראת 'נאטם מרוב שומן'. יתכן קשר למצרית קדומה: טפִּי-שְׁ / טְפּי-שַׁה - Tpy-š / Tpy-šꜣ ,בהוראת צמית,אכר ^[1].

להלן הרוגליף 'טְפִּּי-שְׁ' - Tpy-š

تنبل‏‏‏‏ (תעתיק: תַנְבַל)

جحش‏‏‏‏ (תעתיק: גַ'חְשׁ)

ציטוטים בוויקיציטוט: טיפשות

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טיפשות

פעם אחת בלבד במקרא: "טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם אֲנִי תּוֹרָתְךָ שִׁעֲשָׁעְתִּי" (תהילים קיט ע). פירוש המילה מתבאר לפי הארמית, בה השורש ט־פ־שׁ מבטא השמנה.
הקדמונים תפשו את הלב במקום המחשבה והחכמה, ולכן התייחסו ללב שמן כביטוי לחוסר הבנה, כמו בפסוק: "הַשְׁמֵן לֵב־הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע, פֶּן־יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ" (ישעיהו ו י)

מצודת דוד: "טפש כחלב לבם - לבם נעשה שמן כחלב."
מצודת ציון: "טפש - ענין שומן; 'כי השמן לב העם הזה' (ישעיהו ו) תרגומו 'טפש לבא', ומזה קראו לכסיל טפש."