אַהְבָּל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אהבל
הגייה* Ahbal או Ahabal
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ה־ב־ל
דרך תצורה משקל אֶקְטָל
נטיות נ׳ אַהְבַּלִית או אַהְבְּלָה; ר׳ אַהְבַּלִים; נ"ר אַהְבַּלוֹת
  1. [סלנג, כינוי גנאי] חסר שכל, קשה הבנה.
    • ראה את האהבל הזה. הוא חושב שהוא טוב מכולם.

גיזרון

  • מערבית: أهْبَل (אַהְבַּל)
  • יש קושרים לפועל הבל במקרא "וילכו אחרי ההבל ויהבלו"

מילים נרדפות

ראו גם

תרגום

  • אנגלית: moron‏‏‏‏
  • ערבית: أهْبَل‏‏‏‏ (הגייה: אַהְבַּל)