אִידְיוֹט

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אידיוט
הגייה* idyot
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה מלועזית
נטיות ר׳ אִידְיוֹטִים; נ׳ אִידְיוֹטִית, נ"ר אִידְיוֹטִיוֹת
  1. [כינוי גנאי] אדם טיפש, שוטה.
    • שתוק, יא אידיוט!
    • אני לא מבין למה הוא פגע בה ככה. אפילו אידיוט כמוהו היה צריך לדעת שהיא תבכה.
    • "עדיף לשמור על שתיקה ולהיראות אידיוט, מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח את זה" (מארק טוויין)
  2. [פסיכולוגיה, פסיכיאטריה] רפה שכל במידה חמורה, אדם בעל מנת משכל הפחותה מ־30.
    • אדם בוגר שאינו יודע מהו הסכום של 1+1 הוא אידיוט.

גיזרון

  • מיוונית: idios) ἴδιος), "פרטי"‏ ‏ מיוונית: idiotes) ιδιώτης), "חסר־ידע מקצועי" או "אדם פרטי", "אדם פשוט"‏ ‏ מלטינית: idiota, "טיפש", "בּוּר"‏ ‏ מצרפתית עתיקה: ydiote (באותה משמעות)‏ ‏ שפות אירופה (באותה משמעות)‏
  • המילה מקיימת כפילות עם הדיוט שבלשון חז"ל.


מילים נרדפות

תרגום

  • אנגלית: idiot‏, fool‏‏‏‏
  • גרמנית: Idiot‏‏‏‏
  • יפנית: 馬鹿‏‏‏‏
  • סינית: 傻子‏‏‏‏
  • ספרדית: idiota‏‏‏‏
  • ערבית: أحمق‏‏‏‏ (הגייה: אַחְמַק) أهبل‏‏‏‏ (הגייה: אַהְבַּל)
  • פולנית: idiota‏‏‏‏
  • צרפתית: idiot‏‏‏‏
  • רוסית: идиот‏‏‏‏

ראו גם

קישורים חיצוניים