שוטה
ערך זה עוסק בשׁוֹטֶה, ב־ש' ימנית. לערך העוסק בשׂוֹטֶה, ב־ש' שמאלית; ראו סוטה.
שׁוֹטֶה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שוטה |
| הגייה* | shote |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ט־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
| נטיות | ר׳ שׁוֹטִים; נ׳ שׁוֹטָה, נ"ר שׁוֹטוֹת |
- טיפש, חסר כושר הבנה.
- ”ואז גער בו הוא, זכרונו־לברכה, בזו הלשון: שוטה, אינך יודע מה אתה סח!“ (בלילה ההוא, מאת יהודה שטיינברג, בפרויקט בן יהודה)
- ליצן חצר, משרת של המלך שתפקידו להצחיק את המלך, לעתים במעשים שטותיים ומטופשים.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
- לשון חז"ל מטורף, שנשתבשה דעתו.
- ”מִי שֶׁנְשָׁכוֹ כֶלֶב שׁוֹטֶה, אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מֵחֲצַר כָּבֵד שֶׁלוֹ, וְרַבִּי מַתְיָא בֶן חָרָשׁ מַתִּיר.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ח, משנה ו)
- ”קִבֵּל הַקָּטָן וְהִגְדִּיל, חֵרֵשׁ וְנִתְפַּקַּח, סוּמָא וְנִתְפַּתַּח, שׁוֹטֶה וְנִשְׁתַּפָּה, נָכְרִי וְנִתְגַּיַּר – פָּסוּל.“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ט, משנה ו)
- ”הוּא הָיָה אוֹמֵר, חָסִיד שׁוֹטֶה, וְרָשָׁע עָרוּם, וְאִשָּׁה פְרוּשָׁה, וּמַכּוֹת פְּרוּשִׁין, הֲרֵי אֵלּוּ מְכַלֵּי עוֹלָם.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ג, משנה ד)
- ”אָמַר לָהֶן, מוּטָב לִי לְהִקָּרֵא שׁוֹטֶה כָּל יָמַי, וְלֹא לֵעָשׂוֹת שָׁעָה אַחַת רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִים, בִּשְׁבִיל שְׂרָרָה חָזַר בּוֹ.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ה, משנה ו)
- ”ת"ר איזהו שוטה? היוצא יחידי בלילה והלן בבית הקברות והמקרע את כסותו והמאבד כל מה שנותנים לו“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף ג, עמוד ב)
- (צמחים, חקלאות) שצומח בין צמחי תרבות ומזיק לגידולם.
- ”זֶה עֲלֵה הַלּוּף הַשּׁוֹטֶה, וַעֲלֵה הַדַּנְדַּנָּה, הָעֻלְשִׁין, וְהַכְּרֵישִׁין, וְהָרְגִילָה, וְנֵץ הֶחָלָב.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ז, משנה א)