מודיעין

מוֹדִיעִין

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מודיעין
הגייה*	modi'in
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	י־ד־ע
דרך תצורה	משקל מַקְטִיל בריבוי
נטיות	ר׳ מודיעינים; מודעין־

העיר מודיעין

1. מידע מודיעיני - מידע שנאסף ומנותח, הנועד לספק לגוף ממונה (מדרג מדיני, דרג צבאי או דרג עסקי) בקבועי זמן רלוונטיים ניתוח אמין ומדויק ככל האפשר בנוגע למושא המחקר - (יכולות, מגמות עתידיות ועוד) כבסיס לקבלת החלטות.

   • "הסוכן סיפק מודיעין מדויק אודות היכולות הצבאיות של האויב"
   • "במסגרת לוחמה פסיכולוגית ניתן להעביר ליריב מודיעין כוזב"
   • "הידיעות המודיעיניות החדשות שהתקבלו עונות על מרבית הצי"ח"

2. סוכנות מודיעין או שירות מודיעין - ארגוני ביון וריגול הפועלים לאיסוף ומחקר מידע צבאי, כלכלי, טכנולוגי עבור דרג הצבאי והמדיני. לרוב סוכנויות מודיעין נבדלים זה מזה בצורת איסוף המידע (מודיעין אנושי, מודיעין אותות, מודיעין חזותי) ובמושא המחקר (מודיעין צבאי, מודיעין מסכל, מודיעין מדיני).

   • "סוכנות המודיעין הישראלית הלק"מ (הלשכה לקשרי מדע) נסגרה בעקבות חשיפתו של ג'ונתן פולארד, שריגל מטעמה בארצות הברית"

3. שרות המספק מידע לציבור.

   • המידע אודות קווי האוטובוסים שנוסעים לחיפה נמצא אצל המודיעין.
   • "אתכבד להודיע בזה, כי ביפו נוסדה לשכת־מודיעין מרכזית לארץ־ישראל. הלשכה הזאת תתן כל הידיעות הדרושות לאנשים החפצים להתישב בא"י." (מתוך ידיעה שנתפרסמה כמה פעמים בעיתון הזמן בשנת 1905)

4. עיר בשפלה, כ־10 קילומטר מזרחית ללוד.

   • ”אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ רְחוֹקָה, מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ, וּכְמִדָּתָהּ לְכָל רוּחַ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ט, משנה ב)

   1. מוֹדִיעִין־מַכַּבִּים־רֵעוּת (או בקיצור: מודיעין) - עיר בישראל הממוקמת בין ירושלים לתל אביב.
   2. מוֹדִיעִין עִלִּית - עיר חרדית השוכנת באזור יהודה ושומרון, מחוץ לקו הירוק.

גיזרון

1. ריגול -
   1. נגזרת מהמילה "מודיעים". על שם האנשים שתפקידם להעביר הודעות אם ככרוז ואם במסגרת ריגול. כבר בתנ"ך השורש י.ד.ע. התקשר לעולם הריגול: ”וְלָדַעַת אֶת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מוֹבָאֶךָ וְלָדַעַת אֵת כָּל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה“ (שמואל ב' ג', פסוק כ"ה) - יואב בן צרויה האשים אורח בריגול וטען שביקורו של אבנר בן נר אצל דוד בחברון נועד לספק מודיעין.
   2. הסיומת ־ִין (לצד הסיומת ־ִים) היא סיומת הרבים הרגילה בשפה הארמית, וממנה היא חדרה אל השפה העברית. בלשון חז"ל סיומת ־ִין רווחת מאוד והיא נחשבת אחד המאפיינים הבולטים של רובד הלשון הזה; בעיקר בשמות בעלי ריבוי תמידי, כלומר בשמות הבאים תמיד בצורת רבים ואינם מציינים ריבוי אמתי של פרטים. כך למשל בסדרת המונחים מן התחום המשפטי – אירוסין, שידוכין, קידושין, נישואין ועוד. יוצאת דופן היא הסיומת ־ִין המשמשת בצורות יחיד כמו המילה "מודיעין", כגון בצירוף 'מודיעין אזרחי'. באופן דומה למילה תַּבְלִין, שהיא ביסודה צורת רבים של תֶּבֶל.

1. עיר -
   1. עיר החשמונאים הידועה בשם מודיעין מכונה בספרות חז"ל בצורות נוספות: על דרך הרבים – מודיעים, מודעים ומודעין, או בסיומת ־ת – מודיעות, מודיעית ומודעית. גם שם הייחוס מודעי, המוכר משמו של התנא ר' אלעזר המודעי, קשור ככל הנראה לעיר הזאת.
   2. איננו יודעים בוודאות מה הגיזרון של שם העיר. זאב וילנאי מביא את ההסבר הזה: "ראשיתו של היישוב היתה, כנראה, בראש הר שנקרא המודיעים, כי ממנו היו מודיעים – במשואות אש או בתמרות עשן – הודעות ליישובי הסביבה".

צירופים

• אגף המודיעין או אמ"ן
• להק מודיעין
• מספן מודיעין
• חיל מודיעין השדה - מוד"ש (שהקודם של חיל האיסוף הקרבי)
• מודיעין אויב
• מודיעין אלקטרוני
• המשרד לענייני מודיעין
• מודיעין טכנולוגי
• מודיעין מסכל
• מודיעין צבאי
• מועצה אזורית חבל מודיעין

מילים נרדפות

• ביון - המילה מודיעין מקבילה למילה הלועזית intelligence, ולצדה חודשה באותה משמעות המילה בִּיוּן (מן בינה) – תרגום המונח הלועזי.

תרגום

אנגלית: intelligence‏‏‏‏

מידע נוסף

1. הצורה מודיעין, משמשת ביחיד ('מודיעין אזרחי' וכדומה) אף שביסודה היא צורת רבים. בטור הלשון של יצחק אבינרי משנת תשכ"א הוא מספר כי נשאל על השימוש במילה 'מודיעין' בלשון יחיד, וכך כתב: "אלו אמרנו 'מודיעים' (במם בסוף) היינו מתקשים מאד בשמושו בלשון יחיד. הנון הארמית היא שהכשירה את הקרקע לשמוש המודיעין בלשון יחיד. ולפיכך – הבו גודל לארמית, המספקת לעברית מזון מגוון, מבריא ומחַיה!"

1. "קהילת המודיעין" - בראשית המאה העשרים נתחדשה המילה קְהִלִּיָּה, אשר מוצגת במילונו של בן יהודה כחלופה לרפובליקה ומוגדרת "מדינה שאין בה מושל בירֻשה, אלא נבחר בה נשיא לתקופה מְסֻיֶּמֶת". במחצית השנייה של המאה העשרים החל שימוש בצירוף 'קהיליית המודיעין' לצד צירופים כגון 'קהיליית העמים החופשיים', 'הקהילייה הבין־לאומית', 'קהיליית המדענים'. בצירופים אלו ודומיהם נראה ש'קהילייה' מציינת קבוצה הפזורה במקומות שונים שמשתתפיה חולקים עיסוק, ערכים, מטרה וכדומה. לצד הצירופים האלה רווחים צירופים מקבילים שבהם המילה 'קהילה', כגון 'קהילת המודיעין'. האקדמיה ללשון העברית לא אישרה את השימוש במילה 'קהילייה' אלא בהקשר השלטוני בלבד.

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מודיעין

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מודיעין

• המקור למילה מודיעין, מתוך אתר המרכז למורשת המודיעין
• "מודיעין" - באתר האקדמיה ללשון העברית
• קהילת המודיעין - באתר האקדמיה ללשון העברית

ראו גם

• הודעה
• מודעה

ערים בישראל

יְרוּשָׁלַיִם - תֵּל אָבִיב - חֵיפָה - אילת - טְבֶרְיָה - צְפַת - חברון - נְתַנְיָה - באר שבע - אשדוד - רעננה - קִרְיַת שְׁמוֹנָה - הֶרְצְלִיָּה - מטולה