”וכרוז יוצא לפניו איש פלוני בן פלוני יוצא ליסקל על שעבר עבירה פלונית ופלוני ופלוני עדיו כל מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ו, משנה א)
עברית חדשה בעיקר בלשון רבים כְּרוּזִים גליון נייר עם מסר מודפס המופץ ברחבי העיר
נמצאת בתנ"ך פעם אחת בארמית ”וְכָרוֹזָא קָרֵא בְחָיִל“ (דניאל ג, פסוק ד) סביר כי המילה נגזרת מפרסית: krausa 'מי שמודיע, מי שצועק',[1] ומשם כנראה הדמיון עם מילים קשורות בשפות אירופה: יוונית עתיקה כִּרוּסוֹ κηρύσσω 'הודיע, צעק ל-', וגם צרפתית crier, אנגלית cry.
מקביל לסורית ܟܳܪܽܘܙܳܐ (כַּרוֹזַא) 'מטיף, מגיד', משם ערבית كارِز(כַּארִז) 'מטיף, מגיד'. השוו ליוונית עתיקה המופיעה בתרגום השבעים בתרגמם את המילה 'אברך: כּיריס (κῆρυξ)" בהוראת מבשר,שליח.
