קֻנְטְרֵס

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קונטרס
הגייה* kuntres
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ קוֹנְטְרֵסִים
  1. לשון ימי הביניים קובץ דפים העוסק בנושא מסוים.
    • "אטבא דסיפרי – גלועי"ן עץ סדוק הנושק דפי קונטרס שלא יכפלו." (רש"י מנחות לב ע"א)
    • "ומפסיד המערער בדברים שאין עשויין להשאיל ולהשכיר כגון קונטריסים" (שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, דפוס פראג סימן תפ)
    • "לא ישרטט איזה קונטרס על הספר, לפי שאין קדושה בקונטרס עד שיכתבו בו. וכן לא יניח נייר וכדומה בספר למשמרת." (קיצור שולחן ערוך כח)
  2. בהשאלה: פירוש רש"י
    • "והתוס' כתבו זו היא גירסת הקונטרס ובספרים היה כתוב איפכא שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים, ונראה דמחקה הקונטרס משום דקשיא ליה" (כסף משנה/הלכות שבועות)

גיזרון

עריכה
  • מלטינית: quinternus - יחידה בעלת חמישה גליונות כפולים ותפורים במרכזם; יחידות אלו נתפרו ונכרכו יחד לידי ספר. המונח חדר אל העברית בימי הביניים במשמעות זו.[1] בהדרגה, בספרות ההלכתית בימי הביניים (ועד היום) הושאל המונח לתיאור חיבור קצר או אוסף הערות בנושא מסוים.
  • נפוץ גם בכתיב 'קונדרס'.
  • בחז"ל מופיעה גם המילה קינסין הנעתקין“ (אסתר רבה, פרשה א, סימן א), ומשערים שמשמעותה זהה, והיא אולי שיבוש של 'קונטרס'.

מילים נרדפות

עריכה

ראו גם

עריכה

תרגום

עריכה

סימוכין

עריכה
  1. מלאכי בית אריה, "נספח: קונטרס או קוטרס - תפוצתו וכתיביו של מונח ומשמעויותיו הקודיקולוגיות", בתוך: קודיקולוגיה עברית (גרסה 0.11), עמ' 237-247.