| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
שפלה
|
| הגייה* |
shfela
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ש־פ־ל
|
| דרך תצורה |
משקל קְטֵלָה
|
| נטיות |
ר׳ שְׁפֵלוֹת שְׁפֵלָתוֹ
|
- שטח גאוגרפי נמוך מסביבתו בדרך כלל בין הים להרים גבוהים. השתפלות ההרים.
- ”וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת-כׇּל-הָאָרֶץ הַזֹּאת הָהָר וְאֶת-כׇּל-הַנֶּגֶב וְאֵת כָּל-אֶרֶץ הַגֹּשֶׁן וְאֶת-הַשְּׁפֵלָה וְאֶת-הָעֲרָבָה וְאֶת-הַר יִשְׂרָאֵל וּשְׁפֵלָתֹה“ (יהושע יא, פסוק טז)
- חבל ארץ בישראל בין הרי יהודה ושומרון לים התיכון.
- ”...בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת.“ (דברים א, פסוק ז)
- ”בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה.“ (יהושע טו, פסוק לג)
- ”וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת-הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר-בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב“ (דברי הימים ב׳ ט, פסוק כז)
- ”וּבִיהוּדָה, הָהָר וְהַשְּׁפֵלָה וְהָעֵמֶק; וּשְׁפֵלַת לוּד כִּשְׁפֵלַת הַדָּרוֹם, וְהָהָר שֶׁלָּהּ כְּהַר הַמֶּלֶךְ.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ט, משנה ב)
- מילה מקראית. השורש ש־פ־ל. משמש לירידה ונמיכות גם בארמית.
- שם זה בסיכול אותיות, נגזר משמו של עם קדום שישב בה - "פלִשתִים"(= שפלה) [1].
- ↑ יהודה ויקטור גרן, "תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל" - כרך שני : יהודה (ב) ירושלים יד יצחק בן-צבי 1982 ,עמוד:42
ערך בוויקיפדיה: השפלה