|
השורש ב־י־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
| ב־י־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
בָּן
|
בָּן
|
יָבִין
|
בִּין
|
לָבִין
|
| נִפְעַל
|
נָבוֹן
|
נָבוֹן
|
יִבּוֹן
|
הִבּוֹן
|
לְהִבּוֹן
|
| הִפְעִיל
|
הֵבִין
|
מֵבִין
|
יָבִין
|
הָבֵן
|
לְהָבִין
|
| הֻפְעַל
|
הוּבַן
|
מוּבָן
|
יוּבַן
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
בּוֹנֵן
|
מְבוֹנֵן
|
יְבוֹנֵן
|
בּוֹנֵן
|
לְבוֹנֵן
|
| פֻּעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְבּוֹנֵן
|
מִתְבּוֹנֵן
|
יִתְבּוֹנֵן
|
הִתְבּוֹנֵן
|
לְהִתְבּוֹנֵן
|
- בצורת הֶעבר של בניין קל, מופיעה הטיה עם תנועה חוצצת: ”בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ, אֲנִי דָּנִיֵּאל, בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים...“ (דניאל ט, פסוק ב). אולם האקדמיה ללשון העברית פסלה הטיה זו, שורש זה ושורשי ע"וי יוטו בלא תנועה חוצצת בזמן העבר; בָּנוּ, בַּנְתִּי, בַּנְתְּ וכו'...
כללי האקדמיה בהטיית פעלים שונים מהגזרות ע"ע וע"וי
|
יש להוסיף לדף זה את הערך: ב בִּיּוּן ב.
ערך בוויקיפדיה: ביון