גב
(הופנה מהדף לגבי)
גַּב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גב |
| הגייה* | gav |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־ב־ב |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר׳ גַּבִּים גם גַּבּוֹת; גַּב־, ר׳ גַּבֵּי־ |
- חלק הגוף מהעורף עד השת אצל האדם ובעלי־חיים. אחורי הגוף באדם, ואצל בעלי־חיים בעלי רגליים, הצד העליון של הגוף כשהם עומדים על הקרקע.
- ”אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, דּוּ־פַּרְצוּפִים בְּרָאוֹ, וְנִסְּרוֹ וַעֲשָׂאוֹ גַּבִּים, גַּב לְכָאן וְגַב לְכָאן.“ (בראשית רבה, פרשה ח, סימן א)
- לשון המקרא חלק עליון; מה שגבוה מעל סביבתו.
- בהשאלה: שעליו מוסיפים דבר.
- [סלנג] אנשים המוכנים ומזומנים לסייע לאדם מסוים בעת קטטה.
- תזהר ממני, שאני לא אביא עליך את הגב שלי!
גיזרון
עריכה- מקראי, בעיקר במשמעות 2.
- באנגלית (מלטינית), הלוקה בגבנת קרוי גִיבּוּס gibbous
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: back (2), height (3)
- ספרדית: espalda (נקבה), envés (סלנג; זכר; 1);
- ערבית: ظهر
ראו גם
עריכהגַּב־
עריכה- לשון ימי הביניים בנסמך: אצל. מילת שיוך והתיחסות.
- גבי הא דאמרינן
- לגבי מה שדברנו אתמול
- לא היתה כל התייחסות לְגַבֵּיהֶם
גיזרון
עריכה- לשון חז"ל מארמית: לְגַבֵּיהּ -אֶצְלוֹ, אזל לגביה הלך אצלו במובן אֵלָיו, בלשון הבינים אצל במובן בעניין כיום השימוש רק בתחילית ל־.
 | מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש או שהוא חסר סעיף מהותי כגון ניתוח דקדוקי. קראו על כתיבת ערכים בוויקימילון וראו כיצד אתם יכולים לסייע ולתרום לערך זה. |
ראו גם
עריכהגֵּב א
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גב |
| הגייה* | gev |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־ו־ב ? |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר׳ גֵּבִים |
- לשון המקרא שקע בקרקע שעומדים בו מים.
- ”וַיֹּאמֶר, כֹּה אָמַר יהוה; עָשׂה הַנַּחַל הַזֶּה גֵּבִים גֵּבִים.“ (מלכים ב׳ ג, פסוק טז)
- ”אַדִּרֵיהֶם שָׁלְחוּ צְעִירֵיהֶם לַמָּיִם, בָּאוּ עַל־גֵּבִים לֹא־מָצְאוּ מַיִם; שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם, בֹּשׁוּ וְהָכְלְמוּ וְחָפוּ רֹאשָׁם“ (ירמיהו יד, פסוק ג)
- "עם אור את הגבים יצאנו לבקש, / בדרך למכתש" (אל הגבים, מאת יעקב שבתאי)
- ”הוֹי, הוֹי, אֶרֶץ חֶמְדַּת-לֵב!/ הַשָּׁמִיר, הַשָּׁיִת. / בַּיִר סוּד יָתוֹם בַּגֵּב. / בַּשָּׁמַיִם עָיִט“ (הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה
| השורש גוב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
גֹּב גם גּוֹב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גוב |
| הגייה* | gov |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־ב־ב |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ גֻּבִּים; גֹּב־, ר׳ גֻּבֵּי־; כ׳ גֻּבִּי |
- (יש לשכתב פירוש זה): אזור פתוח בין הסלעים או בתוך ההרים, המשמש מקלט לחיות שונות. בור באדמה, מגדלים בו חיות טרף.
- נכנס לגוב האריות
גיזרון
עריכהנגזרות
עריכה- ”גּוֹבַאי“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ו, משנה ג)
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהמידע נוסף
עריכה- העיר המקראית גזר נקראת: נוב / גּוֹב: ”ותהי עוד המלחמה בגוב“ (שמואל ב׳ כא, פסוק יח).
ראו גם
עריכהתרגום
עריכהגֵּב ב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גב |
| הגייה* | gev |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- (משמעות משוערת) אחד משלבי התפתחות הארבה.
- ”וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם אֹסֶף הֶחָסִיל כְּמַשַּׁק גֵּבִים שֹׁקֵק בּוֹ“ (ישעיהו לג, פסוק ד)
- ”מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה וְטַפְסְרַיִךְֿ כְּגוֹב גֹּבָי הַחוֹנִים בַּגְּדֵֿרוֹת בְּיוֹם קָרָהֿ שֶׁמֶשׁ זָרְחָהֿ וְנֹדַדֿ וְלֹא נוֹדַע מְקוֹמוֹ אַיָּם“ (נחום ג, פסוק יז)
- ”כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יְהוִה וְהִנֵּה יוֹצֵר גֹּבַי בִּתְחִלַּת עֲלוֹת הַלָּקֶשׁ וְהִנֵּה־לקש אַחַר גִּזֵּי הַמֶּלֶךְ“ (עמוס ז, פסוק א)
גיזרון
עריכה- מקראי, לא בשימוש בעברית חדשה. מופיע במקרא גם גֹּבַי, גּוֹב. לפי רש"י, זהה לגֵב א. בלשון חז"ל: ארבה זה גובאי.
- בבולות שנמצאו בלכיש מן סוף המאה ה-8 לפנה"ס נמצאה תיבת "עזריהו הגבה" כשם פרטי המעוטר בדמות ארבה, מחזה יוצא דופן, מחד - לאור האיסור המקראי הידוע, ומאידך-בשל העיטורים המפותחים שכמותם לא נמצאו אף לא בקרב עמים שמנהג עשיית התמונה היה חלק מפולחנם [1].
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ↑ נחמן אביגד, על תארים וסמלים בחותמות עבריים, עמ' 305 , ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, 1981תשמ"א