חתול

(הופנה מהדף חיתול)

חָתוּל

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חתול
הגייה* khatul
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ת־ל
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות חֲתוּל־;
נ׳ חֲתוּלָה, חֲתוּלַת־; ר׳ חֲתוּלִים, חֲתוּלֵי־; נ"ר חֲתוּלוֹת
 
חתול הבית
 
משפחת החתוליים
  1. לשון חז"ל טורף השייך לסוג במשפחת החתוליים (2), וחתול הבית בפרט; מין בגודל בינוני החי לצד האדם שבוית (אם כי במידה פחותה מן הכלב, שכן יש בו עדיין מאפיינים פראיים) לצורך צידם של חיות קטנות המזיקות לחקלאות.
  2. פרט ממשפחה של טורפים בעל מבנה פנים פחוס, חושים חדים ויכולת תנועה מרשימה הפעילים בעיקר בשעות הלילה. רובם ככולם חיים ביחידות וסולדים ממים.
    • היגואר הוא החתול החזק ביותר ביבשת אמריקה, שכן הגדולים בחתולים (האריה והטיגריס) לא חיים בה.

גיזרון

עריכה
  • לשון חז"ל. ישנם מפרשים קדומים שהסיקו ששמו של החתול ניתן לו משום שנכרך הוא כחיתול סביב מפנקיו.
  • כן מופיע בתרגום המקרא לארמית. למשל: המילה "איים" שבפסוק ”וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמנוֹתָיו וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג“ (ישעיהו יג, פסוק כב) תורגמה בתרגום יונתן "חתולים".

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה
   חיית בית טורפת
αίλουρος‏‏‏‏ (תעתיק: aílouros)
  • יידיש: קאַץ‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: neko)
  • כורדית: pisîk‏, kitik‏‏‏‏
  • לטינית: feles‏, cattus‏‏‏‏
  • מלאית: kucing‏‏‏‏
  • מלטית: qattus‏‏‏‏
  • נורווגית: katt‏‏‏‏
  • סווהילית: paka‏‏‏‏
  • סנסקירית: मार्जार‏‏‏‏ (תעתיק: mārjāra)
बिडाल‏‏‏‏ (תעתיק: biḍāla)
  • ספרדית: felino‏, gato‏‏‏‏
  • ערבית: قط‏‏‏‏ (תעתיק:קִטּ)
  • פולנית: kot‏‏‏‏
  • פורטוגלית: felino‏, gato‏‏‏‏
  • פינית: kissa‏‏‏‏
  • פרסית: گربه⁩‏‏‏‏ (תעתיק: כֻרְבֵה)
پیشی⁩‏‏‏‏ (תעתיק: פִּישִׁי)
cotoi‏, motan‏‏‏‏ (♂)
  • רוסית: кошка‏‏‏‏ (♀תעתיק: kóška)
кот‏‏‏‏ (♂תעתיק: kot)
  • שוודית: katt‏‏‏‏
  • תאילנדית: แมว‏‏‏‏ (תעתיק: mɛɛo)

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: חתול
  טקסונומיה בוויקימינים: Felis Sylvestris Catus
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חתול הבית

חִתּוּל

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חיתול
הגייה* khitul
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ת־ל
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות חִתּוּל־;
ר׳ חִתּוּלִים, חִתּוּלֵי־
 
תינוק זוכה להחלפת חיתול
קובץ:Windelfetischist.jpg
אדם עם חיתול
  1. לשון המקרא תחבושת, בד הנכרך סביב פצע כדי לעצור דימום או להגן על האזור הפגוע.
    • ”בֶּן אָדָם אֶת זְרוֹעַ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁבָרְתִּי וְהִנֵּה לֹא חֻבְּשָׁה לָתֵת רְפֻאוֹת לָשׂוּם חִתּוּל לְחָבְשָׁהּ לְחָזְקָהּ לִתְפֹּשׂ בֶּחָרֶב“ (יחזקאל ל, פסוק כא)
  2. יריעה הנכרכת סביב חלציו של תינוק או אדם שאינו מסוגל לשלוט בצרכיו, ותפקידה ספיגת הפרשותיו.
    • על מנת לשמור על ההיגיינה של החיתולים יש להרתיח אותם לאחר כל שימוש.
    • היום משתמשים בחיתולי בד בעיקר לשמירת הנקיון בעת הטיפול בתינוק כגון פריסה מתחתיו בעת ההחתלה.
    • אחי התינוק, בשעה טובה, נגמל מחיתולים.

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. מן הפועל חִתֵּל.
  • בנוסף, בספר איוב נכתב: ”בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ (איוב לח, פסוק ט) חתולתו' - בהוראת "תכריכו" ישנם מפרשים קדומים שהסיקו שמכאן נגזר שמו של החתול משום שנכרך הוא סביב מפנקיו

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • איטלקית: pannolino‏‏‏‏
  • אנגלית: diaper‏‏‏‏
  • בוסנית: pelena‏‏‏‏
  • גרמנית: Windel‏‏‏‏
  • דנית: ble‏‏‏‏
  • סינית: 尿布‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: חיתול