אספלנית
אִסְפְּלָנִית
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אספלנית |
| הגייה* | isplanit |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה |
| נטיות | ר׳ אִסְפְּלָנִיּוֹת; אִסְפְּלָנִית־ |
- לשון חז"ל פיסת בד לחבישת פצע.
- ”עוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי מִילָה בַּשַּׁבָּת, מוֹהֲלִין, וּפוֹרְעִין, וּמוֹצְצִין, וְנוֹתְנִין עָלֶיהָ אִסְפְּלָנִית וְכַמּוֹן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יט, משנה ב)
- ”הָעוֹשֶׂה אִסְפְּלָנִית, בֵּין בַּבֶּגֶד בֵּין בָּעוֹר, טְהוֹרָה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק כח, משנה ג)
- ”ומניחין קילור על גבי העין, ואיספלנית על גבי מכה (ערב שבת עם חשיכה) ומתרפאת והולכת כל היום כולו“ (בבלי, מסכת שבת – דף יח, עמוד א)
- ”ובחמלתה עליו באה לרפאותו בכל מיני תרופות: נתנה עליו אספלנית גדולה מזבובי־אספנין...“ (בעמק הבכא, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- מיוונית: splēníon) σπληνῐ́ον), נגזרת של המילה splḗn) σπλήν) – טחול.