קַב אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קב
הגייה* kav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ב־ב
דרך תצורה
נטיות ר׳ קַבַּיִם
 
פצועה נעה בעזרת קביים
  1. עברית חדשה מקל הנועד לסיע לנכה ברגליו בעת ההליכה.
    • לאחר התאונה, הלך משה בעזרת קביים.
  2. (יש לשכתב פירוש זה): יתד ארוכה המורכבת לנעל, כך שהנועל אותן נדמה כגבוה יותר.
    • בקרקס הרחוב היו ליצנים שהילכו על קביים, ונראו כענקים.
  3. לשון חז"ל רגל תותבת.

גיזרוןעריכה

  • משמעות 1. ממשמעות 3. שהיא במקור קַב ב שהיו מכניסים את גדם הרגל לתוך הקב שהוא גוש עץ שחקוק בו חלל לקיבול המידה[1].

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

מקל הליכה לנכה ברגליו

מגביה מלאכותי

  • אנגלית: stilt‏‏‏‏
  • אפריקנס: stelte‏‏‏‏

רגל תותבת

קישורים חיצונייםעריכה

  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קביים

קַב בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קב
הגייה* kav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ קַבִּים; קַב־, ר׳ קַבֵּי־
  1. לשון המקרא מידת נפח ליבש, השווה ל-24 ביצים (1.4 ליטרים ע"פ רא"ח נאה; 2.4 ליטרים לפי חזון איש).
    • הקב שווה לשישית הסאה ולחלק ה-180 של כור.
    • "שלוש ועשרים סאה של חיטים, שנתערב בה שני קבין שעורים, ושני קבין עדשים, ושני קבין פולים--הרי זה לא יזרע הכול" (משנה תורה, ספר זרעים, הלכות כלאיים, פרק ב)
    • "מצא פירות מפוזרין וכמה א"ר יצחק קב בארבע אמות" (בבא מציעא כא א)
    • "המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונות לחטים ולאורז תשעה חצאי קבין לכור" (בבא מציעא מ א)
  2. בהשאלה: כמות קטנה.

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: "וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ־חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב חרי (ק' דִּב־) יוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה־כָסֶף" (מלכים ב, ו, כה).

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

ראו גםעריכה

  1. ראו בסוגיא בבלי שבת שם