תַּרְקָב או תִּרְקָבעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תרקב
הגייה* tarkav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות תַּרְקַב־; ר׳ תַּרְקָבִים, תַּרְקָבֵי־
  1. לשון חז"ל כלי קיבול המשמש למידת נפח.
    • ”וְאַרְבָּעָה כֵלִים בְּיָדָם, הַטֶּנִי וְהַכּוּז וּשְׁתֵּי מַפְתּחוֹת; הַטֶּנִי דוֹמֶה לְתַרְקָב גָּדוֹל שֶׁל זָהָב, מַחֲזִיק קַבַּיִן וָחֵצֵי, וְהַכּוּז דּוֹמֶה לְקִתּוֹן גָּדוֹל שֶׁל זָהָב.“ (משנה, מסכת תמידפרק ג, משנה ו)
    • ”כפה סאה וישב עליה כפה תרקב וישב עליו“ (בבלי, מסכת שבתדף נט, עמוד א)

גיזרוןעריכה

  • לפי רש"י[1] השם הלחם של תְּרֵי -שְׁנֵי בארמית. וקַב. כלומר מידתו שלושה קבין.
  • בארמית בבלית תרקבא'

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

-תרקב ויקישיבה

-דיון בפורום אוצר החכמה על מקור השם

הערות שוליםעריכה

  1. בבבלי סוטה דף ח, אמנם פירוש זה נראה תמוה