תּוֹתָב עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תותב
הגייה* totav
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש י־ת־ב
דרך תצורה משקל תַּקְטֵל
נטיות נ׳ תּוֹתֶבֶת, ר׳ תּוֹתָבִים,
נ"ר תּוֹתָבוֹת
 
אדם עם שתי ידיים תותבות
  1. [רפואה] איבר מלאכותי המהווה תחליף לאיבר ביולוגי כלשהו בגוף, עקב מום או פגיעה כלשהי, וממלא תפקיד דומה לאיבר הביולוגי.
    • ”וְאִם נָפַל, לֹא תַחֲזִיר; שֵׁן תּוֹתֶבֶת וְשֵׁן שֶׁל זָהָב, רַבִּי מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים.“ (משנה, מסכת שבתפרק ו, משנה ה)

גיזרון עריכה

  • לשון חז"ל מארמית: תותב, שהיא הצורה הארמית של תושׁב (בחילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ). 'תושב' מתאר מישהו או משהו שיושב במקום מסוים אך מעיקרו לא שייך למקום,[1] כמו בשימוש ”גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם“ (בראשית כג, פסוק ד),[2] בדומה לאיבר שיושב במקום אך מעיקרו לא היה שייך שם.

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: תותב
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תותב
  1. האקדמיה עמוד 80: "...תותב, שהוא גם עניינו של תושב. תּוֹשָׁב במקרא איננו יושב הארץ, אלא אחד שאיננו מעיקרם של יושבי הארץ"
  2. גם בפסוק זה, תושב מקביל לארמית תותב: ”דַּיָּיר וְתוֹתָב אֲנָא עִמְּכוֹן“ (אונקלוס על בראשית כגפסוק ד)