צנה

(הופנה מהדף צינה)

צִנָּה אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צינה
הגייה* tzina
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש צ־נ־ן
דרך תצורה
נטיות ר': צִנּוֹת או צִנִּים, נ"י: צִנַּת־
  1. קוֹר, קָרָה, הֵעָדֵר חֹם.
    • "נָטֹף נָטְפָה הַדִּמְעָה – וַיִּפֹּל קַו-אוֹר/ וַיַּכֶּנָּה/ צִנָּה הִכְּתָה לְבָבִי: עוֹד אַחַת מְעַט –/ וְדִמְעָתִי אֵינֶנָּה" "נָטֹף נָטְפָה הַדִּמְעָה", חיים נחמן ביאליק
    • "דִּמְעַת עֵינִי בָּקְעָה וְנָטָפָה/ וַתִּמֹּג כֻּלָּהּ בַּכְּפוֹר./ כָּל שֶׁנַּפְשִׁי בְּלַהַט תֹּאבֶה/ נֶאֱפַד צִנָּה וָקֹר" "דִּמְעַת עֵינִי", תרגם מגרמנית: יהודה שרת
    • "וְכַצִּנָּה רְצוֹנְךָ תַּעְטְרֵנִי/ הֲקִימֵנִי לְשַׁחֵר אֶת דְּבִירְךָ/ וְאֶת שִׁמְךָ לְבָרֵךְ עוֹרֲרֵנִי" מתוך: "רְשִׁיּוֹת", בית ל', רבי יהודה הלוי

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה


השורש צנן

השורש צ־נ־ן ניטה בבניינים הכבדים על-דרך גזרת השלמים וכן בזמן ההווה של בניין קל, בבניין נפעל ניטה שורש זה על-דרך גזרת חפ"נ בזמני העבר וההווה, יתר ההטיות נעשות על-דרך גזרת ע"ע.

נטיות הפעליםעריכה

צ־נ־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל צַן צוֹנֵן יָצֹן צֹן לָצֹן
נִפְעַל נִצַּן נִצָּן יִצַּן הִצֵּן לְהִצֵּן
הִפְעִיל הֵצֵן מֵצֵן יָצֵן הָצֵן לְהָצֵן
הֻפְעַל הוּצַן מוּצָן יוּצַן -אין- -אין-
פִּעֵל צִנֵּן מְצַנֵּן יְצַנֵּן צַנֵּן לְצַנֵּן
פֻּעַל צֻנַּן מְצֻנָּן יְצֻנַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִצְטַנֵּן מִצְטַנֵּן יִצְטַנֵּן הִצְטַנֵּן לְהִצְטַנֵּן

הערהעריכה

צִנָּה בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צינה
הגייה* tsinah
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר': צִנּוֹת, נ"י: צִנַּת־, נ"ר: צִנּוֹת־
  1. לשון המקרא סִירָה קְטַנָּה.
    • ”נִשְׁבַּע אֲדֹנָי יְהוִה בְּקָדְשׁוֹ, כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם; וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת, וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה.“ (עמוס ד, פסוק ב)
    • ”אז ישב רב החובל ואחוזת מלחיו בצנה וישימו אל האניה האמעריקאנית פניהם לדעת מה נעשה בה.“ ("היום", 26 בפברואר 1886, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרוןעריכה

  • אולי קרוב אל צַנָּא בארמית, שפירושו טֶנֵא, סַל קָלוּעַ (מילון אבן שושן, 2010).

פרשנים מפרשיםעריכה

  • מצודות ציון על עמוס ד ב: "בצנות" - צנה הוא המגן כמו צנה וסוחרה (תהלים צא) ור"ל אניות בדמות צנות.
  • רש"י על עמוס ד ב: "ונשא אתכם בצנות" - ויטלון יתכון עממיא על תריסהון. (תרגום: ויטלו אתכם גויים על מגיניהם).

ראו גםעריכה

צִנָּה געריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צינה
הגייה* tzina
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש צ־נ־ן
דרך תצורה
נטיות ר׳ צִנּוֹת; צִנַּת־, צִנּוֹת־
  1. לשון המקרא מגן גדול נועד לכסוי כלל הגוף העשוי להתגוננות במלחמה.
    • ”וּבָאוּ עָלַיִךְ הֹצֶן רֶכֶב וְגַלְגַּל וּבִקְהַל עַמִּים צִנָּה וּמָגֵן וְקוֹבַע יָשִׂימוּ עָלַיִךְ סָבִיב...“ (יחזקאל כג, פסוק כד)
    • ”וחץ [וְעֵץ] חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל וְנֹשֵׂא הַצִּנָּה הֹלֵךְ לְפָנָיו.“ (שמואל א׳ יז, פסוק ז)
  2. לשון המקרא חומה, קיר-מגן, מחסה.
    • ”בְּנוֹתַיִךְ בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב יַהֲרֹג וְנָתַן עָלַיִךְ דָּיֵק וְשָׁפַךְ עָלַיִךְ סֹלְלָה וְהֵקִים עָלַיִךְ צִנָּה (יחזקאל כו, פסוק ח)
  3. עברית חדשה מָחְלק ,המִסגרת החלוּלה של האֶקדח האוטומָטי, נועדה להגנת גוף קנה האקדח, ולתפעולו התקין.
    • באקדחים חצי אוטומטיים, צנה היא החלק שנע לאחור ולפנים על גבי הגוף. לרוב מכיל את הקנה ואחראי להזנת כדורים מהמחסנית ופליטת התרמיל לאחר הירי.

גיזרוןעריכה

  • מן הפועל בערבית-"צנא" صَانَ, במשמעות - לשמור,להגן,לכבד.

מידע נוסףעריכה

  • 2 : תרגום יונתן מתרגם את המילה "צנה" (יחזקאל כו, ח) - "תְרֵסִין", ראו תריס.

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה

צִנָּה דעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צינה
הגייה* tzina
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש צ־נ־ן
דרך תצורה
נטיות ר׳ צִנּוֹת או צִנִּים; נ"י צִנַּת־
  1. לשון המקרא קוץ, צמח בעל קוצים.
    • צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם.“ (משלי כב, פסוק ה)

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רש"י על משלי כב ה: "צנים פחים" - כמו (במדבר לג) לצנינים בצדיכם ובאו עליך הוצן (יחזקאל כ"ג) ל' גדודים ולסטים צנים פחים הם טמונים בדרכי המעקש דרכיו כלומר יסורים מוכנים לו.
  • מצודת דוד על משלי כב ה: "צנים פחים" - קוצים ופחים יקושים נמצאים בדרך עקש, ר"ל המעקם דרכיו יתייסר בקוצים וילכד בפח; אבל השומר נפשו וסר מדרך העקש, הנה ירחק מצנים ופחים ולא עליו יהיו.\
  • מצודת ציון על משלי כב ה: "צנים" - קוצים, כמו (במדבר לג): "ולצנינים בצדיכם".

צירופיםעריכה

ראו גםעריכה

צִנָּה העריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צינה
הגייה* tzina
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש צ־נ־ן
דרך תצורה
נטיות
  1. עברית חדשה הצטננות.
    • "אפילו השפעת, מחלת הצינה העיקרית והנפוצה ביותר, גם זו אינה קשורה לחורף." ("חרות", 6 בפברואר 1950, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

מילים נרדפותעריכה





צֹנֶה (גם: צֹאנֶה)עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צונה, צאנה
הגייה* Tzone
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
 
צאנה כבשים
  1. לשון המקרא צֹאן.
    • צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי“ (תהילים ח, פסוק ח)
    • ”בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם, וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם; וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ“ (במדבר לב, פסוק כד)

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה