תריס
תְּרִיס
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תריס |
| הגייה* | tris |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ת־ר־ס |
| דרך תצורה | משקל קְטִיל |
| נטיות | ר׳ תְּרִיסִים; נס׳ תְּרִיס־, נ"ר תְּרִיסֵי־ |
- מחסום לחלון או לדלת, להגנה מפריצה ולשם הצללה
- ”בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מְסַלְּקִין אֶת הַתְּרִיסִין בְּיוֹם טוֹב. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין אַף לְהַחֲזִיר.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק א, משנה ה)
- ”מאי תריסין? אמר עולא: תריסי חנויות“ (בבלי, מסכת ביצה – דף יא, עמוד ב)
- לשון חז"ל מגן (גם בהשאלה).
- ”לֹא יֵצֵא הָאִישׁ לֹא בְסַיִף, וְלֹא בְקֶשֶׁת, וְלֹא בִתְרִיס, וְלֹא בְאַלָּה, וְלֹא בְרמַח.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ו, משנה ד)
- ”תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה יא)
- עברית חדשה בהשאלה: התקן הבנוי מחומר קשיח מדורג כשלבים במטרה לוסת כניסת אור.
- אבי ביקש ממני להגיף את התריסים משום שצפוי היום אובך.
גיזרון
עריכה- מיוונית: thýra) θύρα) – דלת. בתלמוד המילה הופיעה במשמעות כללית, אך המשמעות הצטמצמה.
- מיוונית: thyreós) θυρεός) – מגן גדול.
- עפ"י התיעוד הגלוסרי, תיבת אלמטראס (מתראס) מן גניזת קהיר במשמעות קורת לחסימת דלת, מקורה בלהגי הערבית המדוברת של ימי הביניים [1]
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהסמוכין
עריכה- ↑ מאירה פוליאק וששון סומך: "שני גלוסרים מקראיים עבריים-ערביים מגניזת קהיר" (פעמים 83, תש"ס, עמ' 15-47)