סירת דוגה

סִירַת דּוּגָה

סירת דוגה מצרית קדומה

לשון המקרא (ימאות) סירה לציד דגים בקרבת החוף, בנחלים, בנהרות ובאגמים. בלשון ההשכלה והתחייה גם "סירה" סתם, לא לדיג.
- ”נִשְׁבַּע אֲדֹנָי יְהוִה בְּקָדְשׁוֹ כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה.“ (עמוס ד, פסוק ב)
- ”אנשי יפו בני-הים (ולאד אל באחיריע) בראותם המקרה הזאת אשר רבות כאלה חזו עיניהם, לקחו סירת דוגה וימהרו ויבואו אל המקום [...].“ ("הלבנון", 5 במרץ1863, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- "ויצו רב החובל קרוזענשטערן ויוציאו מהר מהאניה סירת דוגה וישימן בה חמשה עשר פוד לחם נקודים […]." ("הכרמל", 13 במרץ 1863)

הצירוף מופיע פעם אחת בתנ"ך, זהו בין הצירופים הבודדים במקרא המורכב רק ממילים יחידאיות. פירוש המילה דוגה – ציד דגים.
בתרגום יונתן לעמוס ד ב: "בדגוגית ציידין", וכנראה המדובר בסל קלוע בו אספו את שלל הדגים שניצודו. לעיני רש"י היה נוסח תרגום יונתן שבו נכתב "בדוגית ציידין" ולא "בדגוגית ציידין", ועל כן פירש "ספינה קטנה של ציידי דגים", ופירושו זה הוא שנתקבל. המלה "צִנָה" הקודמת לה בעמוס ד ב קרובה אל צַנָּא בארמית, שפירושו טֶנֵא, סַל קָלוּעַ (מילון אבן שושן, 2010). בשל ההקבלה בפסוק זה בין "צינות" ל"סירות" יש המפרשים "צינה" גם כן כסירה, אף שהדבר אינו ודאי כלל ועיקר.^[1]

רש"י על עמוס ד ב: "היא ספינה קטנה של ציידי דגים ולפי שקטנה היא קורא לה סיר וקורא לה בלשון משנה דוגית."
מלבי"ם על עמוס ד ב: "סירות דוגה: ספינות עשוים כסיר שמוליכים בם דגים הנצודים."