דוגה

דּוּגָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דוגה
הגייה*	dugah
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ד־ו־ג
דרך תצורה	משקל קְטוּלָה
נטיות

סירת דוגה מצרית קדומה

1. לשון המקרא ציד דגים.

   • ”נִשְׁבַּע אֲדֹנָי יְהוִה בְּקָדְשׁוֹ כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה.“ (עמוס ד, פסוק ב)
   • ”אנשי יפו בני-הים (ולאד אל באחיריע) בראותם המקרה הזאת אשר רבות כאלה חזו עיניהם, לקחו סירת דוגה וימהרו ויבואו אל המקום [...].“ ("הלבנון", 5 במרץ1863, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

• שם פעולה מן דָּג. המילה מופיעה פעם אחת בתנ"ך כחלק מהצירוף "סירות דוגה".

פרשנים מפרשים

• רש"י על עמוס ד ב: "היא ספינה קטנה של ציידי דגים ולפי שקטנה היא קורא לה סיר וקורא לה בלשון משנה דוגית."
• מלבי"ם על עמוס ד ב: "סירות דוגה: ספינות עשוים כסיר שמוליכים בם דגים הנצודים."

מילים נרדפות

• דיג
• דיוג

תרגום

• אנגלית: fishing‏‏‏‏‏