צנה

צִנָּה א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צינה
הגייה*	tsina
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	צ־נ־ן
דרך תצורה	משקל קִטְלָה
נטיות	ר': צִנּוֹת או צִנִּים, נ"י: צִנַּת־

1. טמפרטורה נמוכה.

   • ”כְּצִנַּת־שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר; צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו, וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב.“ (משלי כה, פסוק יג)
   • ”אִם הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל זָקֵן אוֹ אִסְטְנִיס, מְחַמְּמִין לוֹ חַמִּין וּמַטִּילִין לְתוֹךְ הַצּוֹנֵן, כְּדֵי שֶׁתָּפוּג צִנָּתָן.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ג, משנה ה)
   • ”נָטֹף נָטְפָה הַדִּמְעָה – וַיִּפֹּל קַו-אוֹר / וַיַּכֶּנָּה, / צִנָּה הִכְּתָה לְבָבִי: עוֹד אַחַת מְעַט –/ וְדִמְעָתִי אֵינֶנָּה.“ (נָטֹף נָטְפָה הַדִּמְעָה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
   • ”בִּבְדִידוּת קוֹרֶנֶת נָם חֶרְמוֹן הַסַבָּא / וְצִנָּה נוֹשֶׁבֶת מִפִּסְגַּת הַצְּחוֹר.“ (כִּנֶּרֶת, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• מן צ-נ-ן.

מילים נרדפות

• קור
• קרירות

ניגודים

• חֹם
• להט

תרגום

• אנגלית: chill‏‏‏‏
• יידיש: קעלט‏‏‏‏
• ערבית: برد‏‏‏‏ (תעתיק: בַרְד)
• רוסית: холод‏‏‏‏ (תעתיק: xólod)

ראו גם

• כפור

צִנָּה ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צינה
הגייה*	tsina
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	צ־נ־ן
דרך תצורה	משקל קִטְלָה
נטיות	ר': צִנּוֹת, נ"י: צִנַּת־, נ"ר: צִנּוֹת־

1. סִירָה קְטַנָּה שקלועה כטנא.

   • ”נִשְׁבַּע אֲדֹנָי יְהוִה בְּקָדְשׁוֹ, כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם; וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת, וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה.“ (עמוס ד, פסוק ב)
   • ”אז ישב רב החובל ואחוזת מלחיו בצנה וישימו אל האניה האמעריקאנית פניהם לדעת מה נעשה בה.“ ("היום", 26 בפברואר 1886, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

• ארמית: 'צניא' (ṣnˀ). תרגום יונתן הארמי מתרגם את הצירוף מספר עמוס ד',ב': "סירות דוגה" בצירוף: "דגוגית של ציידין", וכנראה הכוונה לסל קלוע בו החזיקו את שלל הדגים שניצודו. לעיני רש"י עמד נוסח תרגום יונתן בו נכתב "בדוגית של ציידין" והוא פירש דוגית/סירה ככלי שיט קטן. פירושו נתקבל, ובשל ההקבלה בפסוק בין "צינות" ל"סירות" יש המפרשים "צינה" כסירה, אף שהדבר אינו ודאי כלל ועיקר. .תיבת צַנָּא מהווה גרסה יהודית-ארמית לתיבה העברית למהדרין:טֶנֵא שהוראתו: סַל קָלוּעַ (צַנָּא←טֶנֵא).

פרשנים מפרשים

• מצודות ציון על עמוס ד ב: "בצנות" - צנה הוא המגן כמו צנה וסוחרה (תהלים צא) ור"ל אניות בדמות צנות.
• רש"י על עמוס ד ב: "ונשא אתכם בצנות" - ויטלון יתכון עממיא על תריסהון. (תרגום: ויטלו אתכם גויים על מגיניהם).

ראו גם

• חצן
• סירה
• סירת דוגה

צִנָּה ג

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צינה
הגייה*	tsina
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	צ־נ־ן
דרך תצורה	משקל קִטְלָה
נטיות	ר׳ צִנּוֹת; צִנַּת־, צִנּוֹת־

1. לשון המקרא מגן גדול נועד לכסוי כלל הגוף העשוי להתגוננות במלחמה.

   • ”וּבָאוּ עָלַיִךְ הֹצֶן רֶכֶב וְגַלְגַּל וּבִקְהַל עַמִּים צִנָּה וּמָגֵן וְקוֹבַע יָשִׂימוּ עָלַיִךְ סָבִיב...“ (יחזקאל כג, פסוק כד)
   • ”וחץ [וְעֵץ] חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל וְנֹשֵׂא הַצִּנָּה הֹלֵךְ לְפָנָיו.“ (שמואל א׳ יז, פסוק ז)
   • ”בְּנֵי יְהוּדָה, נֹשְׂאֵי צִנָּה וָרֹמַח--שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת, חֲלוּצֵי צָבָא“ (דברי הימים א׳ יב, פסוק כה)

2. לשון המקרא חומה, קיר-מגן, מחסה.

   • ”בְּנוֹתַיִךְ בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב יַהֲרֹג וְנָתַן עָלַיִךְ דָּיֵק וְשָׁפַךְ עָלַיִךְ סֹלְלָה וְהֵקִים עָלַיִךְ צִנָּה“ (יחזקאל כו, פסוק ח)
   • "וְכַצִּנָּה רְצוֹנְךָ תַּעְטְרֵנִי/ הֲקִימֵנִי לְשַׁחֵר אֶת דְּבִירְךָ/ וְאֶת שִׁמְךָ לְבָרֵךְ עוֹרֲרֵנִי" מתוך: "רְשִׁיּוֹת", בית ל'^{[דרושה הבהרה]}, רבי יהודה הלוי

3. עברית חדשה מָחְלק, המִסגרת החלוּלה של האֶקדח האוטומָטי. נועדה להגנת גוף קנה האקדח ולתפעולו התקין.

   • באקדחים חצי אוטומטיים, צנה היא החלק שנע לאחור ולפנים על גבי הגוף. לרוב מכיל את הקנה, אחראי להזנת כדורים מהמחסנית ופליטת התרמיל לאחר הירי.

גיזרון

• מקביל לערבית בהגיית צאנה (صَانَ) בהוראת: לשמור, להגן, לכבד.

נגזרות

• צנצנת
• חסין

מילים נרדפות

• תריס
• מגן
• סוחרה

ראו גם

• מחסה
• מעוז
• חופה

צִנָּה ד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צינה
הגייה*	tsina
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	צ־נ־ן
דרך תצורה	משקל קִטְלָה
נטיות	ר׳ צִנּוֹת או צִנִּים; נ"י צִנַּת־

1. לשון המקרא קוץ, צמח בעל קוצים.

   • ”צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם.“ (משלי כב, פסוק ה)

2. לשון חז"ל צמח הגדל בקרקע קשה וחסרת לחות ועליו קצרים וקשים

   • ”ציני הר הברזל“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ג, משנה א)

גזרון

• אולי צורת היחיד של צֵן (משלי כב ה), הקיים רק בריבוי.

פרשנים מפרשים

• רש"י על משלי כב ה: "צנים פחים" - כמו (במדבר לג) לצנינים בצדיכם ובאו עליך הוצן (יחזקאל כ"ג) ל' גדודים ולסטים צנים פחים הם טמונים בדרכי המעקש דרכיו כלומר יסורים מוכנים לו.
• מצודת דוד על משלי כב ה: "צנים פחים" - קוצים ופחים יקושים נמצאים בדרך עקש, ר"ל המעקם דרכיו יתייסר בקוצים וילכד בפח; אבל השומר נפשו וסר מדרך העקש, הנה ירחק מצנים ופחים ולא עליו יהיו.\
• מצודת ציון על משלי כב ה: "צנים" - קוצים, כמו (במדבר לג): "ולצנינים בצדיכם".

צירופים

• צנים פחים
• ציני הר הברזל

ראו גם

• צנינים
• צינית

צֹנֶה (גם: צֹאנֶה)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צונה, צאנה
הגייה*	tsone
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

צאנה כבשים

1. לשון המקרא צֹאן.

   • ”צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי“ (תהילים ח, פסוק ח)
   • ”בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם, וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם; וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ“ (במדבר לב, פסוק כד)

גיזרון

• צורת משנה של צאן.

מילים נרדפות

• צאן

ראו גם

• צאן
• מקנה
• בקר