פארה
פֹּארָה (גם: פֻּארָה)
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פארה פאורה או פוארה |
הגייה* | pora, pura |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | פֻּארַת־ או פֹּארַת־, ר׳ פֻּארוֹת־ או פֹּארוֹת־ |
- לשון המקרא בַּד אִילָן,ענף בראש אילן או גפן.
- ”וַיְהִי לְגֶפֶן סֹרַחַת שִׁפְלַת קוֹמָה לִפְנוֹת דָּלִיּוֹתָיו אֵלָיו, וְשָׁרָשָׁיו תַּחְתָּיו יִהְיוּ; וַתְּהִי לְגֶפֶן-וַתַּעַשׂ בַּדִּים, וַתְּשַׁלַּח פֹּרֹאות“ (יחזקאל יז, פסוק ו)[1]
- ”הִנֵּה הָאָדוֹן יְהוָה צְבָאוֹת מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה; וְרָמֵי הַקּוֹמָה גְּדוּעִים, וְהַגְּבֹהִים יִשְׁפָּלוּ.“ (ישעיהו י, פסוק לג)
- "אם היה הגדר מבדיל מלמטה, והבדים והפֹּארות מעורבין מלמעלן ונוגעין בגדר על גבו-הרי זו כשדה אחת..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר זרעים, הלכות מתנות עניים, פרק י"ח)
- וּבַכַּר אַשּׁוּחַ עָלָה, וְעַל הָהָר שָׁם צָמַח אֹרֶן, וְעַנְפֵי הָאַשּׁוּחַ – כֶּסֶף, פֹּארוֹת אוֹתוֹ אֹרֶן – זָהָב (קאלוואלה , תרגום: שאול טשרניחובסקי)
- "עַתָּה הֵם עוֹלִים וְצוֹמְחִים./עַתָּה הֵם שׁוֹלְחִים פֹּארוֹת בְּדָמִי,/שָׁרְשֵׁיהֶם בְּעוֹרְקַי שְׁלוּבִים..." (פניה ברגשטיין,'ניגונים').
גיזרון
עריכה- יחידאי במקרא. נקביל לשורש הערבי פ-ר-ע (ف-ر-ع) המרכיב את המילה בהגיית: פַרע (فَرَّعَ) בהוראת: קצה ענף. מופיע במקרא בהוראת "ענף עילי ומרשים" וזאת בשל קליטת השמש המרבית שלה הוא זוכה בהשוואה לענפים תחתונים; יתכן שקרוב לשורש פ־ר־ח. קרוב לאכדית: parʾu, pirʾu בהוראת ענף-צעיר, ממנה נגזרה התיבה parāʾu בהוראת ללבלב,להנביט.
- ראו גם: ”פְּאֵרִים“ (ישעיהו ג, פסוק כ) (בהוראת: כובעים) זאת עפ"י - ”פַּאֲרֵי פִשְׁתִּים“ (יחזקאל מד, פסוק יח) שרש"י תירגם בהוראת: "כובעים עשויי פשתה". על פי ההבנה כי בדומה לכובעים הנחבשים על הראש כך הפארים הם הענפים שבראש האילן .
- יש המקבילים למילה פְּאֵר, שענפי האילן הם תפארתו.
- משורש דו עיצורי "פר" בהוראת: סביב , השוו לגזרוני:פרשז, פרי, פרגוד, פרדס, פרזון, פרבר(ג'), פרור המשמש לפיכך כהלחם מקראי של פר+ ”אור“ (ישעיהו מז, פסוק יד) מילולית: (כלי המצוי) סביב למדורה.
צירופים
עריכה- פארת קנביס (קולה)
- ”פַּאֲרֵי פִשְׁתִּים“ (יחזקאל מד, פסוק יח)
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה- ↑ פראות או פארות במובאה זו ישנם נוסחים חלוקים