פארה

פֹּארָה (גם: פֻּארָה)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פארה פאורה או פוארה
הגייה*	pora, pura
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות	פֻּארַת־ או פֹּארַת־, ר׳ פֻּארוֹת־ או פֹּארוֹת־

פארות עבות בוקעות מגזע

1. לשון המקרא בַּד אִילָן,ענף בראש אילן או גפן.

   • ”וַיְהִי לְגֶפֶן סֹרַחַת שִׁפְלַת קוֹמָה לִפְנוֹת דָּלִיּוֹתָיו אֵלָיו, וְשָׁרָשָׁיו תַּחְתָּיו יִהְיוּ; וַתְּהִי לְגֶפֶן-וַתַּעַשׂ בַּדִּים, וַתְּשַׁלַּח פֹּרֹאות“ (יחזקאל יז, פסוק ו)
   • ”הִנֵּה הָאָדוֹן יְהוָה צְבָאוֹת מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה; וְרָמֵי הַקּוֹמָה גְּדוּעִים, וְהַגְּבֹהִים יִשְׁפָּלוּ.“ (ישעיהו י, פסוק לג)
   • "אם היה הגדר מבדיל מלמטה, והבדים והפֹּארות מעורבין מלמעלן ונוגעין בגדר על גבו-הרי זו כשדה אחת..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר זרעים, הלכות מתנות עניים, פרק י"ח)
   • וּבַכַּר אַשּׁוּחַ עָלָה, וְעַל הָהָר שָׁם צָמַח אֹרֶן, וְעַנְפֵי הָאַשּׁוּחַ – כֶּסֶף, פֹּארוֹת אוֹתוֹ אֹרֶן – זָהָב (קאלוואלה , תרגום: שאול טשרניחובסקי)
   • "עַתָּה הֵם עוֹלִים וְצוֹמְחִים./עַתָּה הֵם שׁוֹלְחִים פֹּארוֹת בְּדָמִי,/שָׁרְשֵׁיהֶם בְּעוֹרְקַי שְׁלוּבִים..." (פניה ברגשטיין,'ניגונים').

גיזרון

• יחידאי במקרא. נקביל לשורש הערבי פ-ר-ע (ف-ر-ع) המרכיב את המילה בהגיית: פַרע (فَرَّعَ) בהוראת: קצה ענף. מופיע במקרא בהוראת "ענף עילי ומרשים" וזאת בשל קליטת השמש המרבית שלה הוא זוכה בהשוואה לענפים תחתונים; יתכן שקרוב לשורש פ־ר־ח. קרוב לאכדית: parʾu, pirʾu בהוראת ענף-צעיר, ממנה נגזרה התיבה parāʾu בהוראת ללבלב,להנביט.

ראו גם: ”פְּאֵרִים“ (ישעיהו ג, פסוק כ) (בהוראת: כובעים) זאת עפ"י - ”פַּאֲרֵי פִשְׁתִּים“ (יחזקאל מד, פסוק יח) שרש"י תירגם בהוראת: "כובעים עשויי פשתה". על פי ההבנה כי בדומה לכובעים הנחבשים על הראש כך הפארים הם הענפים שבראש האילן .

• יש המקבילים למילה פְּאֵר, שענפי האילן הם תפארתו.
• משורש דו עיצורי "פר" בהוראת: סביב , השוו לגזרוני:פרשז, פרי, פרגוד, פרדס, פרזון, פרבר(ג'), פרור המשמש לפיכך כהלחם מקראי של פר+ ”אור“ (ישעיהו מז, פסוק יד) מילולית: (כלי המצוי) סביב למדורה.

צירופים

• פארת קנביס (קולה)
• ”פַּאֲרֵי פִשְׁתִּים“ (יחזקאל מד, פסוק יח)

נגזרות

• פֵּאֵר
• ”פְּאֵרִים“ (ישעיהו ג, פסוק כ)

מילים נרדפות

• ענף
• עופי
• בד

תרגום

• ערבית: غُصْن‏‏‏‏ (עֻ'צְן), فَنَن‏‏‏‏ (פַנַן)
• יידיש: צווייַג‏‏‏‏

ראו גם

• פרא
• זמורה
• שריג
• חוטר
• מורבית
• זלזל
• זרד
• פורה
• נצר