חטר
חֹטֶר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חוטר |
הגייה* | khoter |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ט־ר |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ חֳטָרִים; חֹטֶר־, ר׳ חָטְרֵי־ |
- עֹפִי מֶרְכָּזִי הַבּוֹקֵעַ מִתַּחְתִּית גֶּזַע הָאִילָן.
- "עִבְרִי הִנְּךָ בְּנִי אַךְ זֶה הוּא/ אָשְׁרְךָ גַּם אֲסוֹנְךָ/ חֹטֶר גֶּזַע עַם הַקְּדוּמִים/ עַל הָעַמִּים גְּאוֹנְךָ" ("ניטשו צללים"/ שאול טשרניחובסקי)
- "כל מי שקנה שלושה אילנות, ויש לו קרקע-אם הגדילו והוציאו חוטר, יקוץ אותו כדי שלא ימעט הדרך..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר קניין, הלכות מכירה, פרק ה')
- בהשאלה נֵצֶר לְמִשְׁפָּחָה, צֶאֱצָאִים.
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) יש להוריד את כל סימני ' או " מתוך הפרמטרים. ”וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה“ (ישעיהו י"א, פסוק א')
- מֵעֵין מַקֵּל מְחֻדָּד שֶׁבְּעֶזְרָתוֹ מַצְבִּיעִים עַל הַמִּלִּים שֶׁיֵּשׁ לִקְרֹא.
- בעת שעלה חתן בר-המצווה לקרוא בתנ"ך, הורה לו רבו בחוטר את המילים שבפרשתו.
- לשון חז"ל שׁוֹט, מַקֵּל הַמְּשַׁמֵּשׁ לְהַלְקָאָה.
- " היו בה ארבע מאות מלמדי תינוקות וכל אחד ואחד היו לפניו ארבע מאות תינוקות של בית רבן וכשהיה אויב נכנס לשם היו דוקרין אותן בחוטריהן" (תלמוד בבלי, סדר נשים, מסכת גיטין, דף נ"ח, א')
גיזרון
עריכה- המילה הופיעה לראשונה במקרא, ומשם הושאלה גם ללשון חז"ל. מקבילה בארמית: חוּטְרָא-מקל. במכתבי אל-עמארנה הכתובים בלשון כנענית מופיעה תיבת חטר בצורת 'חֻטֲרִמַ' ḫu-tạ́-ri-ma .