עלי
עֲלֵי
עריכהעֱלִי
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עֱלִי |
הגייה* | 'eli |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ע־ל־י/ה |
דרך תצורה | משקל קְטִי |
נטיות | ר׳ עֲלָיִים; עֱלִי־, ר׳ עֲלָיֵי־ [1] |

- גליל מתכת או עץ המשמש לכתישת סממנים במכתש.
- ”אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּעֱלִי לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ“ (משלי כז, פסוק כב)
- ”בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין נוֹטְלִין אֶת הָעֱלִי לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק א, משנה ה)
- ”אמרו להם: 'להיכן אתם הולכין?'. אומרין להם: 'לעשות שני עיגולי דבילה במכתשת שלפנינו ובעלי שעל כתפינו'...“ (בבלי, מסכת תענית – דף כח, עמוד א)
- העלי והמכתשת נותנים קולם: 'הָדֵק היטב, היטב הדק!' "ספיח", w:חיים נחמן ביאליק
- [בוטניקה] בהשאלה מן (1): האיבר הנקבי בפרח אשר בבסיסו שחלה, באמצעו עמוד עלי ובראשו צלקת.
- העלי הוא חלק ממערכת הרביה של הצמח.
- שָׁם נִפְגָּשִׁים בְּיַחַד גָּבִיעַ, כֹּתֶרֶת, וְכָל יֶתֶר חֶלְקֵי הַצֶּמַח, בַּתָּוֶךְ מִתַּמֵּר עֱלִי בַּעַל שַׁחְלָה, נוֹשֵׂא כִּפָּה - צַלֶּקֶת, כְּלִי-קִבּוּל הַזֶּרַע הַמּוּבָא. "עמא דדהבא", שאול טשרניחובסקי
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות וסימוכין
עריכה- ↑ "עֲלָיִים" - כמו "גְּדָיִים" במשקל זה. במקרא מופיעה הצורה "עֲלוֹת", ”וְהַעֲלוֹת וְכַפּוֹת וּכְלֵי זָהָב וָכָסֶף“ (דברי הימים ב׳ כד, פסוק יד), אך יש המפרשים אותה באופן אחר. למשל, רד"ק מפרש "כלי קטן לשאיבת יין" כמו במסכת עירובין נג ב, ובמסכת בבא בתרא קלג ב.
- ↑ "עלי", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 5941)
עִלִּי
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עילי |
הגייה* | ili |
חלק דיבר | שם־תואר |
מין | זכר |
שורש | ע־ל־י/ה |
דרך תצורה | על + ־ִי |
נטיות | נ׳ עִלִּית; ר׳ עִלִּיִּים; נ"ר עִלִּיּוֹת |

- לשון המקרא עליון, הנמצא למעלה.
- "וַתֹּאמֶר תְּנָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם וַיִּתֶּן לָהּ אֵת גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת." (יהושע טו יט)
- ”מועצת פועלי עפולה הכריזה על סיכסוך עבודה במפעל תעשיות מרסי בעפולה עילית.“ ("מעריב", 7 בפברואר 1990, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- עברית חדשה (ימאות) באוניות מפרשים: שם תואר לציון היות חלק המעטה שני בממד הגובה מן הסיפון, כגון "תורן עילי־אחורי", "מפרש עילי", "סקריה עילית־קדמית" וכו'.
- שמות חלקי המעטה בממד הגובה של אוניית מפרשים נקראים לפי סדרם: תחתי, עילי, עלעילי, עליון ומרקיע.
- "התרנים הקדמי והראשי נשאו כל אחד מפרש תחתי, מפרש עילי, מפרש עלעילי ומפרש עליון, והתורן האחורי שלושה מפרשים." (נורדהוף והול, המרד על הבאונטי, פרק שני)
גיזרון
עריכה- מן ע-ל-ה, מֵעַל.
- 2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה- עליון (1)
ניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכההשורש עלה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
עֵלִי
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עלי |
הגייה* | ׳eli |
חלק דיבר | שם פרטי |
מין | זכר |
שורש | ע־ל־י/ה |
דרך תצורה | משקל קְטִי |
נטיות |
- שם פרטי לזכר.
- ”וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה וְעֵלִי הַכֹּהֵן ישֵׁב עַל-הַכִּסֵּא עַל-מְזוּזַת הֵיכַל יְהוָה“ (שמואל א׳ א, פסוק ט)
- ”זה עלי, / נסיך אצילי, / עלי אבבוה! / אמיץ יותר / מכל אחד אחר, / באופן כללי.“ (הנסיך עלי, מאת הווארד אשמן בתרגום שפרירה זכאי)