זמר
(הופנה מהדף זימר)
זִמֵּרעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | זימר |
שורש וגזרה | ז־מ־ר א, גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא ניגן, השמיע מנגינה בכלי נגינה .
- שר, השמיע בקולו מילים ומנגינה מסוימת, שיר מסוים.
גיזרוןעריכה
- מקרא.
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
זֶמֶר אעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | זמר |
הגייה* | zemer |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ז־מ־ר א |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ זְמָרִים; זֶמֶר־, ר׳ זִמְרֵי־ |
- יצירה מוזיקלית, שיר עם מנגינה.
- ”אמר שמואל: מגריפה היתה במקדש, עשרה נקבים היו בה, כל אחד ואחד מוציא עשרה מיני זמר.“ (בבלי, מסכת ערכין – דף יא, עמוד א).
- ”הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף קא, עמוד א)
מקורעריכה
- לשון חז"ל משורש מקראי.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
זַמָּרעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | זמר |
הגייה* | zamar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ז־מ־ר א |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות | ר׳ זַמָּרִים; נ׳ זַמֶּרֶת; נ"ר זַמָּרוֹת; זַמַּר־, ר׳ זַמָּרֵי־ |
- מי שעִסוקו לשיר שירים במנגינתם.
- ”וְהַמַּרְכּוֹף שֶׁל זַמָּר“ (משנה, מסכת כלים – פרק טז, משנה ז)
מקורעריכה
- לשון חז"ל משורש מקראי.
תרגוםעריכה
- אנגלית: singer
ראו גםעריכה
זָמַרעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | זמר |
שורש וגזרה | ז־מ־ר ב, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- כרת וקִצר ענפים של הגפן.
- ”שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ“ (ויקרא כה, פסוק ג)
- ”זְמוֹר גֶּפֶן וְקַצֵּץ בָּהּ נְטִישׁוֹת/ וְזַלְזַלִּים וְיִרְבֶּה בָּהּ תְּבוּאָה“ (זְמוֹר גֶּפֶן, מאת שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
מקורעריכה
- מקרא.
תרגוםעריכה
- אנגלית: prune
מידע נוסףעריכה
- רש"י, בפירושו לפסוק ”קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה“ (בראשית מג, פסוק יא) מקשר בין שתי המשמעויות של השורש: "מזמרת הארץ - מתורגם 'מדמשבח בארעא', שהכל מזמרים עליו כשהוא בא לעולם".
- בדומה, כתב ר' נחמן מברסלב על פסוק זה:
- דַּע, כִּי יַעֲקב אָבִינוּ, כְּשֶׁשָּׁלַח אֶת בָּנָיו עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים לְיוֹסֵף, שָׁלַח עִמָּהֶם נִגּוּן שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה סוֹד: "קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם" בְּחִינַת זֶמֶר וְנִגּוּן שֶׁשָּׁלַח עַל יָדָם לְיוֹסֵף... כִּי דַּע, כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם, כִּי כָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה יֵשׁ לָהּ עֵשֶׂב מְיֻחָד, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְאָכְלוֹ... כִּי כָּל עֵשֶׂב ועֵשֶׂב יֵש לוֹ שִׁירה שֶׁאוֹמֵר, שֶׁזֶה בְּחִינַת פֶּרֶק שִׁירָה, וּמִשִּׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הָרוֹעֶה..." (ליקוטי מוהר"ן תנינא סג)
זִמֵּר בשיר "קוֹלוֹ זִמֵּר עָרִיצִים, וְהִכְרִית אֶת הַקּוֹצִים" (ואמרתם כה לחי) יתכן שאינו תקני וזהו משחק מילים.
ראו גםעריכה
זֶמֶר בעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | זמר |
הגייה* | zemer |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות |
- חיה כשרה הנזכרת בתורה ולא נתברר מהי.
- ”זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ, שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים: אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר, וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר“ (דברים יד, פסוקים ד – ה)
- ”הוֹּא הָיָה אָז בָּהִיר וְגָבוֹהַּ כְּזֶמֶר, / הוּא נָהַג עֲגָלוֹת לַשָּׂדֶה הָרָחָב“ (הָיוּ לֵילוֹת, מאת יעקב אורלנד)
מקורעריכה
- פעם אחת במקרא.
מידע נוסףעריכה
- יש שפירשו שמדובר בג'ירף (למשל, רבי סעדיה גאון, בתפסיר לספר דברים). ראו בערך ג'ירף בויקיפדיה.