דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.

הסיבה לכך: ערכים מגיזרון שונה. להפריד. לתמצת סעיף גיזרון. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.



זָמִיר

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זמיר
הגייה* zamir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־מ־ר
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר׳ זְמִירִים; זְמִיר־, ר׳ זְמִירֵי־
 
ציפור השיר נאכטיגל (Luscinia megarhynchos) אשר יש המזהים אותה עם הזמיר
  1. כריתה
  2. לשון המקרא עונת הבשלת הפירות , בארץ ישראל (תמוז-אב). שאז הציפורים מזמרים (רש"י).
    • ”כִּי הִנֵּה הסתו [הַסְּתָיו] עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ, הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ.“ (שיר השירים ב, פסוק יב)
  3. סוג עוף מסדרת ציפורי השיר
    • "באין ציפור-שיר גם עורב יחשב לזמיר" עממי

גזרון

עריכה
  • (1): משנתגלה לוח גזר שכתיבתו מתוארכת למאה העשירית לפני הספירה, נתברר שעיקר הוראתו של השם "זמיר" היתה - עת הבציר והקטיף מזמרת הארץ, כלומר מכל הגדל על ענפים קשים וחזקים כענפי זמורות הגפן . כחקוק: (ללא ניקוד, כמובן) "ירחו ( ירחי ) זמר אחר ירח קצר, וכל ולפני, ירח קץ" , בשיר השירים מורה זמיר על ימות החמה וראשית הקיץ בכלל . הוראת "קיץ" בלוח גזר משמעותה העיקרית היא של "קטיף התאנים" , תיבת "קיץ" שמשה מאוחר יותר במשמעות "כל תקופת ימות החמה" כנגד "תקופת ימות הגשמים, חורף" [1]. תרגום השבעים, הפשיטתא, מחברת-מנחם, ורשב"ם מפרשים את הצירוף "עת-זמיר" בהוראת זמירה, וגיזום הכרם.
יתכן, לאחר חורבן ביהמ"ק וביתר שאת כשבטלה עבודת האדמה בא"י, ואיבדו היהודים אדנותם הלאומית על ארץ-המקרא , נתייתרה הוראתו המקורית-מקראית של המושג "עת-זמיר" וכעבור דורות נתקבע פירוש השם זמיר כסוג של ציפור המופיעה באביב (ראו לקמן רש"י, וציפור ה"נאכטיגיעל").
  • (2): רש"י (1105-1040 לספירת הנוצרים) בפירושו על שיר השירים פרק ב, פסוק יב' (ראו לעיל) מייחס כבר משמעויות זאולוגיות לתיבת 'זמיר' (משמעויות המושפעות כנראה מן הלטינית, משום שבלשון זו שמה של הציפור שהגייתה: 'לוּסיניאֲ' Luscinia, מילולית בהוראת 'שירת חד-העין'). וממשיך רשי וכותב: "שהעופות נותנים זמר וקול ערב להולכי דרכים"... [2].250 שנה לאחר רש"י מופיע הזמיר בהוראת ציפור השיר גם אצל המשורר והמתרגם יצחק בן שלמה אלאחדב, וכו'...

נגזרות

עריכה

תרגום 1

עריכה

תרגום 2

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: זמיר

לקריאה נוספת

עריכה
  1. משה דוד קאסוטו אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ב : ב - זתר מקום ההוצאה: ירושלים שם ההוצאה: מוסד ביאליק שנת ההוצאה: תשי"ד - 1954 עמוד: 929
  2. "על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו"/ תמר כץ/לשונינו/אדר ב'-תשע"ד/עמ 61