ורד

וֶרֶד עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ורד
הגייה^*	vered
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ו־ר־ד
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ וְרָדִים

ורדים

שיח קוצני או מטפס ממשפחת הורדיים.
- ”הַוֶּרֶד וְהַכֹּפֶר וְהַקְּטָף וְהַלֹּטֶם, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית; רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין לַקְּטָף שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פֶרִי.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ז, משנה ו)
- ”וְהֵצִיץ בְּאוֹתָן הַחוֹחִין וְרָאָה בוֹ שׁוֹשַׁנָּה אַחַת שֶׁל וֶרֶד, נְטָלָהּ וְהֵרִיחַ בָּהּ וְשָׁבַת נַפְשׁוֹ עֲלֵיהּ“ (ויקרא רבה, פרשה כג, סימן ג)
- "ולכן על ההדס ועל ורד שקורין שושנה, ועל הלבונה וכיוצא מהם מברכין בורא עצי בשמים" (קיצור שולחן ערוך, סימן נ"ח, סעיף ג')
- ”וּשְׁתוּ דְמֵי עֵנָב עֲלֵי וֶרֶד / צִצָּיו כְּשָׁנִי אוֹ כְמוֹ דָמִים“ (התקבצו, כי הזמן תמים, מאת ר' שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
- ”וֶרֶד שְׁמֵי הַבֹּקֶר בֵּין עֲצֵי הַגָּן“ (שי, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
- אהובי קטף לי ורד.
שם פרטי לנקבה
- "אני חושב עלייך, ורד, / את לא לבד." (את לא לבד, מאת משה להב)

גיזרון עריכה

הוורד אינו מצוי במניין הצמחים של א"י בתקופת המקרא (השושנה המוזכרת במקרא אינה ורד כי אם שושן). מופיע בפרסית-עתיקה בהגיית:הוּרוֻודָא בהוראת: "צמיחה-מלבבת". בלשון פרתית הפכה התיבה לשם פרטי שנהגה: אֻרְאֻד (𐭅𐭓𐭅𐭃 ) . בעוד הנגזרת בהגיית: "אורוֹדֶס" ^[1] שימשה כשמם של שליטי האימפריה הפרתית ומלכי הממלכות הסמוכות לה כדוגמת ארמניה. תיבת "ורד"מצויה בבבלית מאוחרת: מֻרֻדַ-אַ (𒁹𒌑𒊒𒁕𒀀) . בארמית מפרסית: בצורת (וַרְד ward), בתקופת בית שני החלה נפוצה תיבת "וַרְד" גם בקרב דוברי העברית. ^[2].ביוונית בהגיית רודון : rhódon) ῥόδον)

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

שושנה

תרגום עריכה

אנגלית: rose‏‏‏‏
יידיש: רויז‏‏‏‏
ספרדית: rosa‏‏‏‏
ערבית: وَرْد‏‏‏‏ (תעתיק: וַרְד)
צרפתית: rose‏‏‏‏ (הגייה: רוֹז)

קישורים חיצוניים עריכה

ערך בוויקיפדיה: ורד

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ורדים

סימוכין עריכה

↑ הקרובה במצלולה לשמו של המלך הורדוס,בעוד שיש הסוברים ששמו הוא הלחם משמה של האלה היוונית בהגיית הרהוְודי Ἥρᾱ +‎ ᾠδή , מילולית: אגדת-הרה
↑ מאת,נפתלי הרץ טור-סיני , מלים שאולות בלשוננו. לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ח) א, ב עמ' 11

וָרֹד עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ורוד
הגייה^*	varod
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ו־ר־ד
דרך תצורה	משקל קָטֹל
נטיות	וְרֹד־; ר׳ וְרֻדִּים; נ׳ וְרֻדָּה, נ"ר וְרֻדּוֹת

ורוד

אורך גל	? ננומטר
צבעים ראשיים
לָבָן \| אָדֹם \| צָהֹב \| יָרֹק \| כָּחֹל \| שָׁחֹר
צבעים משניים
אָפֹר \| וָרֹד \| חוּם \| כָּתֹם \| סָגֹל \| תְּכֵלֶת
צבעים נוספים
אֱגוֹז \| אְזמָרַגְדּ \| אִינְדִּיגוֹ \| אַלּוֹן \| אַרְגָּמָן \| בּוֹרְדוֹ \| בֵּז' \| זָהָב \| חָקִי \| כְּחַלְחַל \| טוּרְקִיז \| כֶּסֶף \| לִילָךְ \| מָגֶנְטָה \| מְתֻלָּע \| סְגַלְגַּל \| פוּקְסְיָה \| צִיאָן \| קְרֶם \| שָׁחוּם \| תַּרְשִׁישׁ

צבע שבין אדום ללבן.
- ”מִתַּחַת לַסֶּלַע צוֹמַחַת לְפֶלֶא / רַקֶּפֶת נֶחְמֶדֶת מְאוֹד, / וְשֶׁמֶש מַזְהֶרֶת נוֹשֶׁקֶת, עוֹטֶרֶת, / עוֹטֶרֶת לָהּ כֶּתֶר וָרֹד!“ (רַקֶּפֶת, מאת לוין קיפניס בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "וְעַל הַצַּוָּאר שֶׁלּוֹ סִימָן שֶׁל אֹדֶם וָרֹד / זֶה לֹא סוֹד / שֶׁאַתְּ כְּבָר שֶׁלּוֹ." (מְסִבָּה בְּחַיְפָה, מאת גיל ויין)
- "עת עלים הזהיבו בראשי צמרות / בא הסתיו אל ארץ רחוקה, / הוא צבע את כל התפוחים בורוד / וגם את לחייך המתוקה." (שלגיה, מאת נעמי שמר)
בהשאלה: אופטימי
- "עַל הַתִּקְווֹת הֲכִי וְרֻדּוֹת / הָאֲהָבוֹת הָאֲבוּדוֹת / וְאֵלֶּה הָעוֹמְדוֹת בַּתּוֹר" (תָּמִיד עוֹלָה הַמַּנְגִּינָה, מאת יורם טהרלב)