עמר

עֹמֶר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עומר
הגייה*	omer
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־מ־ר א
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ עֳמָרִים; עֹמֶר־, ר׳ עָמְרֵי־

1. לשון המקרא יחידת מידה של נפח. שווה לנפח של 43.2 ביצים ממוצעות. או עשירית האיפה.

   • ”לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ.“ (שמות טז, פסוק טז)
   • ”וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא.“ (שמות טז, פסוק לו)

2. אגודת שיבולים לאחר קצירתן.

   • ”כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה“ (דברים כד, פסוק יט)
   • ”הרוח שפזרה את העמרים אומדים אותה כמה לקט היא ראויה לעשות ונותן לעניים“ (משנה, מסכת פאה – פרק ה, משנה א)

3. סוג של קרבן מנחה המובא לבית המקדש.

   • ”וּסְפָרְתֶּם לָכֶם מִמָחֳרַת הַשַׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה“ (ויקרא כג, פסוק טו)
   • ”התרומה מה היו עושין בה לוקחין בה תמידין ומוספין ונסכיהם העומר ושתי הלחם ולחם הפנים וכל קרבנות הצבור“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ד, משנה א)
   • ”משקרב העומר יוצאין ומוצאין שוק ירושלים שהוא מלא קמח וקלי שלא ברצון חכמים“ (משנה, מסכת מנחות – פרק י, משנה ה)

4. לשון חז"ל תאריך בלוח השנה העברי. היום הששה עשר בחודש ניסן. יום הקרבת קרבן העומר.

   • ”מרכיבין דקלים כל היום וכורכין את שמע וקוצרין וגודשין לפני העומר ולא מיחו בידם ואלו שמיחו“ (משנה, מסכת פסחים – פרק , משנה ח)

5. [עממי] תקופת זמן בין ששה עשר בניסן ועד חג השבועות. קיצור מספירת העומר

   • אני לא מצטלם בעומר כי אני נראה נורא עם הזקן.

6. שם פרטי לזכר ולנקבה.

גיזרון

• נראה שמשמעות 2 היא היסוד למילה. ושורשה מעֲרֵמָה. אך יתכן שלהיפך. ב"אגרות בר כוכבא" דורש בר כוכבא מפקודיו - "די יעמרן וישלחן למחניא, פירוש: שיערמם (יבול של שיבולים) וישלח למחנה" . מופיע בתוספתא - ”רבי יהודה אומר העושה כל שדהו עומרין (ומעמר) בהן (כמעמר) לגדיש“ (תוספתא, מסכת פאה – פרק ג, הלכה ה) .
• משמעות 3 מתייחסת למנחת הקרבן שהיתה כנראה כנפח עומר-שעורים (1). משמעות (4),(5) נגזרות מן 'שם הקרבן/מנחה'.

נגזרות

• עמיר

צירופים

• ל"ג בעומר
• ספירת העומר
• עמר השכחה
• עמר התנופה

מילים נרדפות

• עשרון(1)
• אלומה(2)
• יום הנף(4)

תרגום

• אנגלית: Omer‏‏‏‏

ראו גם

• כרי

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: עומר (חקלאות)

עִמֵּר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	עימר
שורש וגזרה	ע־מ־ר א
בניין	פִּעֵל

1. אסף שיבלים לאגודה. הכין מצבור של תבואה.

   • ”שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר“ (תהלים קכט, פסוק ז)
   • ”החותך כריכות ועתיד לעמרן וכן אגודי השום ואגודות השום והבצלים אין להן שכחה המעמר מפני דליקה ומפני אמת המים אין להן שכחה מפני שעתיד לבחן“ (תוספתא, מסכת פאה – פרק ג, הלכה ח).
   • ”כמה יגע אדם הראשון ולא טעם לוגמה אחת עד שזר' וחרש וקצר ועמר ודש וזרה וברר וטחן והרקיד ולש ואפה ואחר כך אכל“ (תוספתא, מסכת ברכות – פרק ו, הלכה ב)
   • ”פעם אחת הלך רבי למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים, ויצא לשדה ומצא שדה מלאה עומרים ועימר רבי כל השדה כולה“ (בבלי, מסכת שבת – דף קכז, עמוד א)

גיזרון

• מן עומר (משמעות 2.)
• קרוב גם אל עָרַם

נגזרות

• עמור

מילים נרדפות

• אִלֵּם(פועל) (נדיר)
• עָרַם
• לקֵּט
• אָסַף

ניגודים

• פִּזֵּר

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

עֲמַר

1. לשון המקרא [ארמית] צמר

   • ”חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק - צוֹפֶה הָיִיתִי עַד כִּי מוֹשָׁבִים הוּטְלוּ וְעַתִּיק יוֹמִין יוֹשֵׁב לְבוּשׁוֹ כְּׁשֶׁלֶג צָחוֹר וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ כְּצֶמֶר נָקִי מוֹשָׁבוֹ זִיקוּקִים שֶׁל אֵשׁ וְגַלְגַלָיו אֵשׁ בּוֹעֵר “ (דניאל ז, פסוק ט)

גיזרון

• חילופי צ־ע מהאות הפרוטו־שמית ḍ בין ארמית לעברית; המקבילה הערבית לעיצור זה היא ض (צ').