עמיר

עָמִיר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עמיר
הגייה*	amir
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־מ־ר א
דרך תצורה	משקל קָטִיל
נטיות

1. לשון המקרא צרור קטן של שיבולים קצורות

   • ”הִנֵּה אָנֹכִי מֵעִיק, תַּחְתֵּיכֶם, כַּאֲשֶׁר תָּעִיק הָעֲגָלָה, הַמְלֵאָה לָהּ עָמִיר.“ (עמוס ב, פסוק יג)
   • ”וְהֵמָּה, לֹא יָדְעוּ מַחְשְׁבוֹת יְהוָה, וְלֹא הֵבִינוּ, עֲצָתוֹ: כִּי קִבְּצָם, כֶּעָמִיר גֹּרְנָה“ (מיכה ד, פסוק יב)

2. שם פרטי לזכר.

   • "אנ'לא עמיר בניון / אין לי כזה מנעד / אני לא שירי, גבסו או נינט / לא,אף פעם לא הייתי בכוכב נולד/ ולכן לא אשֻׁווק כבובת-שוקולד" (שר מהלב, מאת ציון ברוך) 3. לשון חכמים תבן

   • עמיר כמלוא פי טלה (שבת ז, ד)

נגזרות

• עומר

גיזרון

• המילה עמיר מופיעה בארבעה מקומות בתנ"ך.

1. "...וּכְעָמִיר מֵאַחֲרֵי הַקֹּצֵר, וְאֵין מְאַסֵּף" (ירמיהו, פרק ט', פסוק כ"א)

1. "ביום ההוא אשים את-אלופי יהודה ככיור אש בעצים, וכלפיד אש בעמיר..." (זכריה, פרק י"ב, פסוק ו')