 לערך העוסק בחַמָּה אם בן הזוג בשפה עממית; ראו חמות.
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חַמָּה
|
| הגייה* |
khama
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ח־מ־ם
|
| דרך תצורה |
משקל קַטְלָה
|
| נטיות |
|
- לשון המקרא השמש, הכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ שאחראי על קיום החיים והאנרגיה בו; מקור האור והחיות.
- ”וְהָיָה אוֹר־הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים...“ (ישעיהו ל, פסוק כו)
- ”מִי־זֹאת, הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ־שָׁחַר; יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת.“ (שיר השירים ו, פסוק י)
- ”פֵּרַס עָלֶיהָ סָדִין מִפְּנֵי הַחַמָּה, אוֹ תַּחְתֶּיהָ מִפְּנֵי הַנְּשָׁר, אוֹ שֶׁפֵּרַס עַל גַּבֵּי הַקִּינוֹף, פְּסוּלָה.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק א, משנה ג)
- "* ”אֶחָד אוֹמֵר בְּחָמֵשׁ וְאֶחָד אוֹמֵר בְּשֶׁבַע, עֵדוּתָן בְּטֵלָה, שֶׁבְּחָמֵשׁ חַמָּה בַמִּזְרָח וּבְשֶׁבַע חַמָּה בַמַּעֲרָב.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ה, משנה ג)
- ”יָרַד לְתוֹכָהּ טַל, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יַנִּיחֶנָּה בַּחַמָּה וְהַטַּל עוֹלֶה. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין.“ (משנה, מסכת פרה – פרק ט, משנה א)
 ערך בוויקיפדיה: חמה |
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
|
| הגייה* |
khema
|
| חלק דיבר |
שם־עצם מופשט
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
י־ח־ם
|
| דרך תצורה |
משקל קְטֵלָה
|
| נטיות |
ר׳ חֵמוֹת; חֲמַת־, ר׳ חֲמוֹת־
|
- כעס.
- ”שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ, עַל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּךָ, וְעַל מִשְׁפָּחוֹת, אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ“ (ירמיהו י, פסוק כה)
- ”עַד-מָה יְהוָה תִּסָּתֵר לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ-אֵשׁ חֲמָתֶךָ.“ (תהלים פט, פסוק מז)
- ”מַעֲנֶה-רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה וּדְבַר-עֶצֶב יַעֲלֶה-אָף.“ (משלי טו, פסוק א)
- ”וַיַּרְא הָמָן כִּי-אֵין מָרְדֳּכַי כֹּרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה.“ (אסתר ג, פסוק ה)
מן השורש י-ח-ם שמשמש בהוראת "חוֹם", נוצקה תיבת "חֵמה" במשמעויות זעם,רעל .
- [1].
- במקרא חמאה בחיסור האל"ף ”בִּרְחֹץ הֲלִיכַי בְּחֵמָה וְצוּר יָצוּק עִמָּדִי פַּלְגֵי שָׁמֶן“ (איוב כט, פסוק ו)
- ↑ ארנסט קליין מילון אטימולוגיה עברי-אנגלי,1987,מסדה, עמ'221,ערך:חמה
ערך בוויקיפדיה: חמה