חמה
(הופנה מהדף חימה)
לערך העוסק בחַמָּה אם בן הזוג בשפה עממית; ראו חמות.
חַמָּה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חַמָּה |
הגייה* | khama |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ח־מ־ם |
דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
נטיות |
- לשון המקרא השמש, הכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ שאחראי על קיום החיים והאנרגיה בו; מקור האור והחיות.
- ”וְהָיָה אוֹר־הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים...“ (ישעיהו ל, פסוק כו)
- ”מִי־זֹאת, הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ־שָׁחַר; יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת.“ (שיר השירים ו, פסוק י)
- ”פֵּרַס עָלֶיהָ סָדִין מִפְּנֵי הַחַמָּה, אוֹ תַּחְתֶּיהָ מִפְּנֵי הַנְּשָׁר, אוֹ שֶׁפֵּרַס עַל גַּבֵּי הַקִּינוֹף, פְּסוּלָה.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק א, משנה ג)
- "* ”אֶחָד אוֹמֵר בְּחָמֵשׁ וְאֶחָד אוֹמֵר בְּשֶׁבַע, עֵדוּתָן בְּטֵלָה, שֶׁבְּחָמֵשׁ חַמָּה בַמִּזְרָח וּבְשֶׁבַע חַמָּה בַמַּעֲרָב.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ה, משנה ג)
- ”יָרַד לְתוֹכָהּ טַל, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יַנִּיחֶנָּה בַּחַמָּה וְהַטַּל עוֹלֶה. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין.“ (משנה, מסכת פרה – פרק ט, משנה א)
גיזרון
עריכה- מן חם.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: sun
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: חמה |
חֵמָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | khema |
חלק דיבר | שם־עצם מופשט |
מין | נקבה |
שורש | י־ח־ם |
דרך תצורה | משקל קְטֵלָה |
נטיות | ר׳ חֵמוֹת; חֲמַת־, ר׳ חֲמוֹת־ |
- כעס.
- ”שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ, עַל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּךָ, וְעַל מִשְׁפָּחוֹת, אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ“ (ירמיהו י, פסוק כה)
- ”עַד-מָה יְהוָה תִּסָּתֵר לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ-אֵשׁ חֲמָתֶךָ.“ (תהלים פט, פסוק מז)
- ”מַעֲנֶה-רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה וּדְבַר-עֶצֶב יַעֲלֶה-אָף.“ (משלי טו, פסוק א)
- ”וַיַּרְא הָמָן כִּי-אֵין מָרְדֳּכַי כֹּרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה.“ (אסתר ג, פסוק ה)
גזרון
עריכהמן השורש י-ח-ם שמשמש בהוראת "חוֹם", נוצקה תיבת "חֵמה" במשמעויות זעם,רעל .
- אבלאית - חמאו 𒉿𒈬𒌈 ,בהוראת חום
- אכדית - אִימְתוּ רעל,הבל רסיס רוק
- ארמית בבלית - חֲמָאָ , חֶמָא
- ארמית-יהודית/ישראלית - חִמתָא
- ארמית סורית - חֶמתָא
- ערבית - שורש ח-מ-מ ; ح م م (حَمَّام חמאם) במשמעות חום.
- אתיופית - "חמת" במשמעות מרה
- [1].
נגודים
עריכהצירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהמידע נוסף
עריכה- במקרא חמאה בחיסור האל"ף ”בִּרְחֹץ הֲלִיכַי בְּחֵמָה וְצוּר יָצוּק עִמָּדִי פַּלְגֵי שָׁמֶן“ (איוב כט, פסוק ו)
ראו גם
עריכה- ↑ ארנסט קליין מילון אטימולוגיה עברי-אנגלי,1987,מסדה, עמ'221,ערך:חמה