גרה

גֵּרָה א

לשון המקרא מזון מעוכל למחצה שחוזר ועולה מהקיבה אל הפה בבעלי חיים מסוימים
- ”וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם“ (ויקרא יא, פסוק ז)
לשון חז"ל צוואר הבהמה הכשרה.
- ”וּמִי מַעֲלֶה אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ, הָרֹאשׁ וְהַרֶגֶל וּשְׁתֵֵּי הַיָּדַיִם הָעוֹקֶץ וְהַרֶַגֶל הֶחָזֶה וְהַגֵרָה וּשְׁתֵּי הַדְּפָנוֹת וְהַקְרָבַים“ (משנה, מסכת יומא – פרק ב, משנה ג)

מטבע תנ"כי.
- ”מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה ליהווה“ (שמות ל, פסוק יג)
- ולא עוד אלא שנתינת עשר גירות עמדו נגד י' אלפים ככר כסף פסיקתא זוטרתא אסתר פרק ג סי' ט

מובא גם וְהַמְּעַוֵּל במדות, והמשקר במשקלות, והמערב את הגירה בתלתן, ואת החול בפול, ואת החומץ בשמן ילקוט שמעוני תורה פרשת משפטים רמז שמג לא ברור אם מדובר במטבע שהיה זול יותר מתלתן.

לשון חז"ל עורר לפעולה
- ”מה עשה גירה בהם סניגורים והיו מכין אותן ומפצעין את מוחיהם בגיזירין“ (ירושלמי, מסכת סנהדרין – דף כח, עמוד ד)
- ”היה מתאוה שתדבר עמו ולא היתה רוצה, מה עשה המלך גירה בה הלסטים כדי שתצעוק וישמע המלך“ (שמות רבה, פרשה כא, סימן ה)
- שאלמלי לווהו אנשי יריחו לאלישע לא גירה דובים ואריות בתינוקות ילקוט שמעוני מלכים ב רמז רכו
- לפי שהרעב מגרה את המאכל, שאם היה נוהג לאכול ליטרא לחם, אוכל ג' ליטראות פסיקתא זוטרתא בראשית פרשת פרק מא