גרוי

גֵּרוּיעריכה

עברית חדשה תחושה התובעת מלוא תשומת לב, ובאופן מיידי.
- "יש בתוך ליבי כל כך הרבה אשמה / מן כח שמציף אותי חולשה / וכעס שעובד על אש קטנה / כמו גירוי שלא נותן לי מנוחה"/ 'אשמה' - רמי פורטיס.

אבלאית gú/gu4-ra. מושאל ללשון אכדית 'גֶרוּ' - gerû בהוראת 'להיות-עוין', וגם - 'לפתוח במלחמה' ^[1] .
בלשון עברית של תקופת בית שני, מופיע כתואר הפועל של הפועל המקראי - 'גרה' . מתועד לראשונה בשפה העברית בספרי דברים, שדה סמנטי 'ריב' - ^[2] . ('מאגרים')
השוו ערבית-מרוקאית, כפועל גֲ'רַה جرى בהוראת - לבעור,לגרום למישהו לעזוב,לרוץ
עפי תרגום יונתן הארמי שורש ש-ל-ח מקביל במשמעותו אל השורש ג-ר-י , השוו - ”וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה“ (ויקרא כו, פסוק כב) מופיע בתרגום הארמי "וְאַגְרֵי בְּכוֹן רְשׁוּת חֵיוַת בָּרָאגום" (ירושלמי). רש"י - 'והשלחתי' מקביל ל'גירוי'.

ערך בוויקיפדיה: גירוי

↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1992 gerû .page -61
↑ "אין הסתה אלא גירוי"