מגרה

יש להוסיף לדף זה את הערך: מְגֹרֶה.

מְגֵרָה א

”מְגֵרָה, לִגְרֹר בָּהּ אֶת הַגְּבִינָה.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יז, משנה ב)

לשון המקרא כלי משונן לחיתוך.
- ”אֲבָנִים יְקָרֹת כְּמִדּוֹת גָּזִית מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה מִבַּיִת וּמִחוּץ...“ (מלכים א׳ ז, פסוק ט)
- ”רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, קוֹצֵץ כְּדַרְכּוֹ, בַּקַּרְדֹּם אוֹ בַמַּגָּל וּבַמְּגֵרָה וּבְכָל מַה שֶׁיִּרְצֶה.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ד, משנה ו)
- ”אִם הָיָה אֻמָּן, נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי כְּלֵי אֻמְּנוּת מִכָּל מִין וָמִין; חָרָשׁ, נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי מַעֲצָדִין וּשְׁתֵּי מְגֵרוֹת.“ (משנה, מסכת ערכין – פרק ו, משנה ג)
- ”מְגֵרָה שֶׁנִּטְּלוּ שִׁנֶּיהָ אַחַת מִבֵּינְתַיִם, טְהוֹרָה; נִשְׁתַּיֵּר בָּהּ מְלֹא הַסִּיט בְּמָקוֹם אֶחָד, טְמֵאָה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יג, משנה ד)

מן הפועל גָּרַר או גֵּרֵר.
מופיעה גם בדברי הימים בפסוק: ”וַיָּשַׂר בַּמְּגֵרָה וּבַחֲרִיצֵי הַבַּרְזֶל וּבַמְּגֵרוֹת“ (דברי הימים א׳ כ, פסוק ג), אך בפסוק המקורי בשמואל כתוב: ”וַיָּשֶׂם בַּמְּגֵרָה וּבַחֲרִצֵי הַבַּרְזֶל וּבְמַגְזְרֹת“ (שמואל ב׳ יב, פסוק לא)

גבריאל ברקאי, המגרה והטפחות, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום יא, 1997, עמ' 32–47

מגירות, אחת מהן פתוחה.

לשון חז"ל תבה הנמצאת בתוך ארון, שידה או רהיט אחר, מותקנת על מסילה וניתן לגרור אותה החוצה ולהכניסה פנימה.
- ”שידה שהמגרות שלה מבפנים נמדדות עמה ומבחוץ אין נמדדות עמה.“ (תוספתא, מסכת כלים/בבא מציעא – פרק ח, הלכה א)

ערך בוויקיפדיה: מגירה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגרה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מגרה
הגייה^*	megare
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ג־ר־י/ה
דרך תצורה	משקל מְקַטֵּל
נטיות	נ׳ מְגָרָה, ר׳ מְגָרִים, נ"ר מְגָרוֹת

שיש בו מאפיינים המושכים את חושי האדם. בדרך כלל לתאות האכילה.
- המאכלים נראו מגרים כל כך, אך כשטעמתי התאכזבתי מטעמם.