מגרה

יש להוסיף לדף זה את הערך: מְגֹרֶה.

מְגֵרָה א

”מְגֵרָה, לִגְרֹר בָּהּ אֶת הַגְּבִינָה.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יז, משנה ב)

לשון המקרא משור, כלי משונן לחיתוך.
- ”אֲבָנִים יְקָרֹת כְּמִדּוֹת גָּזִית מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה מִבַּיִת וּמִחוּץ.“ (מלכים א׳ ז, פסוק ט)
- ”רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, קוֹצֵץ כְּדַרְכּוֹ, בַּקַּרְדֹּם אוֹ בַמַּגָּל וּבַמְּגֵרָה וּבְכָל מַה שֶׁיִּרְצֶה.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ד, משנה ו)

מגירות, אחת מהן פתוחה.

תבה הנמצאת בתוך ארון, שידה או רהיט אחר, מותקנת על מסילה וניתן לגרור אותה החוצה ולהכניסה פנימה.
- ”שידה שהמגרות שלה מבפנים נמדדות עמה ומבחוץ אין נמדדות עמה.“ (תוספתא, מסכת כלים/בבא מציעא – פרק ח, הלכה א)

ערך בוויקיפדיה: מגירה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגרה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מגרה
הגייה^*	megare
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ג־ר־י/ה
דרך תצורה	משקל מְקַטֵּל
נטיות	נ׳ מְגָרָה, ר׳ מְגָרִים, נ"ר מְגָרוֹת

שיש בו מאפיינים המושכים את חושי האדם. בדרך כלל לתאות האכילה.
- המאכלים נראו מגרים כל כך, אך כשטעמתי התאכזבתי מטעמם.