גרר
גָּרַר
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | גרר |
שורש וגזרה | ג־ר־ר |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל חתך או שייף. שפשף ומחק
- ”דם שעל הככר גורר את מקומו“ (תוספתא, מסכת תרומות – פרק ז, הלכה יא)
- ”עצם כדי לעשות תרווד רבי יהודה אומר כדי לעשות ממנו חף זכוכית כדי לגרור בו ראש הכרכר“ (משנה, מסכת שבת – פרק ח, משנה ו)
- ”גוררין מקום השם וגונזין אותו“ (תוספתא, מסכת מגילה – פרק ב, הלכה טז)
- לשון חז"ל משך חפץ על פני משטח בלא להרימו
- {{צט/בבלי|גורר אדם מטה כיסא וספסל ובלבד שלא יכון לעשות חריץ (בקרקע)|שבת|
- ”אשה מדדה את בנה אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהוא נוטל אחת ומניח אחת אבל אם היה גורר אסור“ (משנה, מסכת שבת – פרק יח, משנה ב)
- משך אחריו גרם לדבר לבא.
- ”ותלוהו במערבה של ספינה באה חיה גדולה לריחו והתחילה גוררת בה עד שהשליכה למים המהלכין והלכו“ (קהלת רבה, פרשה יא, סימן א)
- ”כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון“ (משנה, מסכת אבות – פרק ב, משנה ב)
- אני לא רוצה שתתחבר אליהם, הם גוררים אותך למעשים שלא מתאימים לך.
גיזרון
עריכה- לשון חז"ל (במשמעות 1 גם גֵּרֵר ובעיקר נגזרות מגורר)
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה- מחק(1)
תרגום
עריכה- אנגלית: drag (2)
ראו גם
עריכהגַּרָר
עריכה- כלי רכב מיועד לקחת כלי רכב תקול
- הזמנת כבר גרר? מתי הוא צריך להגיע?
גְּרָר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גרר |
הגייה* | grar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ג־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קְטָל |
נטיות |
- עברית חדשה בצירופים שונים מה שעשוי לגרירה
- רכב גרר
- [פיזיקה] כוח מנוגד לתנועה של גוף נוצר מחיכוך בתווך שבו הוא נע
גיזרון
עריכה- מן הפועל
צירופים
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: drag (2)
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: גרר |
גְּרָר
עריכה- עיר מקראית בארץ פלשתים
- ואבימלך מלך פלישתים הלך אליו מגרר
- וירד גררה
- נחל
- נחל גרר