גָּרַרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ג־ר־ר
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל חתך או שייף. שפשף ומחק
  2. לשון חז"ל משך חפץ על פני משטח בלא להרימו
    • {{צט/בבלי|גורר אדם מטה כיסא וספסל ובלבד שלא יכון לעשות חריץ (בקרקע)|שבת|
    • ”אשה מדדה את בנה אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהוא נוטל אחת ומניח אחת אבל אם היה גורר אסור“ (משנה, מסכת שבתפרק יח, משנה ב)
  3. משך אחריו גרם לדבר לבא.
    • ”ותלוהו במערבה של ספינה באה חיה גדולה לריחו והתחילה גוררת בה עד שהשליכה למים המהלכין והלכו“ (קהלת רבה, פרשה יא, סימן א)
    • ”כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון“ (משנה, מסכת אבותפרק ב, משנה ב)
    • אני לא רוצה שתתחבר אליהם, הם גוררים אותך למעשים שלא מתאימים לך.

גיזרוןעריכה

  • לשון חז"ל (במשמעות 1 גם גֵּרֵר ובעיקר נגזרות מגורר)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: drag‏‏‏‏ (2)

ראו גםעריכה

גַּרָרעריכה

  1. כלי רכב מיועד לקחת כלי רכב תקול
    • הזמנת כבר גרר? מתי הוא צריך להגיע?

גְּרָרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גרר
הגייה* grar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ר־ר
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות
  1. עברית חדשה בצירופים שונים מה שעשוי לגרירה
    • רכב גרר
  2. [פיזיקה] כוח מנוגד לתנועה של גוף נוצר מחיכוך בתווך שבו הוא נע

גיזרוןעריכה

  • מן הפועל

צירופיםעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: drag‏‏‏‏ (2)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: גרר

גְּרָרעריכה

  1. עיר מקראית בארץ פלשתים
    • ואבימלך מלך פלישתים הלך אליו מגרר
    • וירד גררה
  2. נחל
    • נחל גרר