מחק
מָחַק
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | מחק |
שורש וגזרה | מ־ח־ק |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא מעך ורסק גוף עד שאבדה צורתו
- החליק בליטות במשטח.
- ”הַצָּד צְבִי, הַשּׁוֹחֲטוֹ, וְהַמַּפְשִׁיטוֹ, הַמּוֹלְחוֹ, וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ, וְהַמּוֹחֲקוֹ, וְהַמְחַתְּכוֹ.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ב)
- הסיר רושם של כתב או ציור.
- ”וְאִם כְּתָבוֹ בְתוֹכוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וּמְחָקוֹ, פָּסוּל.“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ט, משנה א)
- ”מַכְתֵּב שֶׁנִּטַּל הַכּוֹתֵב, טָמֵא מִפְּנֵי הַמּוֹחֵק; נִטַּל הַמּוֹחֵק, טָמֵא מִפְּנֵי הַכּוֹתֵב.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יג, משנה ב)
- המוחק את השם
- לשון חז"ל מלא כלי באופן חסר, שתכולתו לא בולטת משפתו.
- ”מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָמוֹד בַּדַּקָּה, לֹא יָמוֹד בַּגַּסָּה; בַּגַּסָּה, לֹא יָמוֹד בַּדַּקָּה; לִמְחֹק, לֹא יִגְדּוֹשׁ; לִגְדּוֹשׁ, לֹא יִמְחוֹק.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ה, משנה יא)
גיזרון
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהמִחֵק
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | מ־ח־ק |
בניין | פִּעֵל |
- החליק בליטות במשטח. הסיר בליטות ועוקצים. הסיר שיער מהעור.
- ממרט חייב משום ממחק
- מעך
- ”הממחק את הכרישה“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק א, משנה ה)
גיזרון
עריכה
מילים נרדפות
עריכהראו גם
עריכהמַחַק
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מחק |
הגייה* | machak |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | מ־ח־ק |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ מְחָקִים |

- לשון חז"ל כלי שעשוי למחוק את התכולה הנמדדת שלא תהיה גדושה.
- ”תנור ששפתות שופעות לתוכו ונפלו שם משקין משם ר' נחמיה אמרו מביא אמה או מחק של מתכות ונותנה עליו הימנו ולפנים טמא הימנו ולחוץ טהור“ (תוספתא, מסכת כלים – פרק ו, הלכה טו)
- ”אין עושין המחק לא של דלעת מפני שהוא קל ולא של מתכת מפני שהוא מכביד..אין עושין את המחק צידו אחד עב“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף פט, עמוד א)
- לשון חז"ל שטח במסמך כתוב שנמחקו האותיות.
- אין העדים חותמין על המחק עד שימחק בפניהם.
- עברית חדשה ציוד משרדי כלי כתיבה המשמש למחיקת כתב או ציור בעפרון.
- המורה מחקה את הציון השגוי במחק.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה
|