אגורה
אֲגוֹרָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אגורה |
| הגייה* | agora |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | א־ג־ר |
| דרך תצורה | משקל קְטוֹלָה |
| נטיות | ר׳ אֲגוֹרוֹת; אֲגוֹרת־ |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- שם מטבע או יחידת תשלום קטנה הנזכרת בתנ"ך.
- ”וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ יָבוֹא לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר לָחֶם“ (שמואל א׳ ב, פסוק לו)
- ”מַחֲמַד בֹּזּוּ וְאֶבְזוֹרָה בֹּזּוּ כֶסֶף עַד אֲגוֹרָה“ (פיוט מאורה, מאת ר' יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
- ”ועוד מידה אחת היתה לו: כשבא לפניו איש וביקש מתנת-יד, היה נותן לו בעדו ובעד בני ביתו, לפי מספר הנפשות, דינר של זהב, מטבע של כסף או אגורה של נחושת לגולגולת“ (מימי התלמוד - דרכים וארחות, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”מעצמו מובן שאבי ז"ל, השמש, לא נתן לי אף אגורה אחת“ (הנדיב, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- שם מטבע, חלק ממערכת המטבעות הישראלית.
- מאה אגורות שוות לשקל חדש אחד.
גיזרון
עריכה- בבלית-חדשה (600-1000 לפנה"ס) giru [1]. ערכה נאמד ב- 1/24 השקל. מופיע גם בצורה gire, giretu.
- יוונית קוינה של תרגום השבעים בהגיית: ארְגירִאֹ (αργύριο) בהוראת מטבע-כסף.
- במילון העברית הישנה והחדשה של בן־יהודה: "אגר: ממנו אָגַר, °אֲגִירָה, ואולי אֲגוֹרָה, °אֶגְרוֹן."
- ב-1 בינואר 1960 נכנסה לתוקפה חלוקת-המשנה החדשה של הלירה הישראלית, והוכנסו למחזור מטבעות האגורה החדשים. את השם "אגורה" הציעה האקדמיה ללשון העברית, לפי שם המטבע במשמעות (1).
פרשנים מפרשים
עריכה- מצודת ציון על שמואל א ב לו: "לאגורת - האל"ף נוספת, והוא כמו "גרה", שהיא מטבע של כסף והוא מעה". כך מפרשים גם רש"י ורד"ק.
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: Agora
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: אגורה (מטבע) |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אגורה |
סימוכין
עריכה- ↑ Giru in: The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago, 1992
אָגוֹרָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אגורה |
| הגייה* | agora |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | א-ג-ר |
| דרך תצורה | שאילה |
| נטיות | ר׳ אָגוֹרוֹת |
- מקום כינוס אסיפת העם ומרכז החיים הציבוריים בערי יוון העתיקה; כיכר השוק בפוליס היוונית.
- "באֶפּוֹסים האספה נקראת עדיין אַגוֹרה (agora), מונח שציין מאוחר יותר באתונה ובפולֵיס אחרות את כיכר השוק, בעוד שאספת העם הייתה עתידה להיקרא אֵקלֵסיה (eklesia)." (אפרים דוד, הדמוקרטיה הקלסית, תשס"ג. עמ' 35.)
- יריד,שוק, מוקד שעשועים לרבות שעשועים מיניים [1]
- "היריד הרומי מכונה ביוונית "פנגיריס" ולעיתים רחוקות אגורא,בלטינית: נונידינאה או מרקטוס" זאב ספראי,הירידים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד
גיזרון
עריכה- (1:) מקדש יב ששימש כמקדש היהודי ביֵבּ שבמצרים קרוי בלשון יהודֵי המקום בניב ארמי דרומי : "אגורא זי יהו אלאהא",בהוראת: מקדש ה' א-לוהים.
- גם בית המקדש בירושלים נקרא בפי יהודי מצרים: 'אגורא', שכן: "באגרת ששלחו יהודי יב לבגוי הפחה המתוארכת לקראת סיומה של המאה ה-5 לפנה"ס, וליתר דיוק-בשנת 408 לפנה"ס (בסמוך לארועים המתרחשים בספר יהודית) הם מספרים, שמשעה שחרב בית מקדשם (אגורא) ועד היום הזה אנחנו לבושים שקים וצמים. נשינו נוהגות כאלמנות . שמן איננו סכים ויין איננו שותים והננו מתפללים להי אדני השמים מעין כך עושים בשעה דומה (כשירושלם היתה שממה ... ובית המקדש היה למרמס,ובני נכר בבירה)" [2].
- מיוונית: agorá) ἀγορά) בהוראת אסיפת העם,מקום כינוס האסיפה. תיבת אגורא/ה שימשה גם בהגדרת: שוק, כיכר השוק.
מובאות נוספות
עריכה- ”כָּכָה נָהֲרוּ הָלְכוּ הַשְּׁבָטִים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים, / בָּאִים מֵעִם הָאֳנִיּוֹת וּמִן-הָאֹהָלִים לְאֹרֶךְ / חוֹפֵי הַיָּם הַנִּשָּׂאִים אֶל-הָאֲסֵפָה.“ (איליאדה, מאת הומרוס, תרגום: שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
נגזרות
עריכה- אגורפוביה (חרדה ממקומות הומי אדם)
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה| ערך בוויקיפדיה: אגורה (מקום כינוס) |
אָגוֹרָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אגורה |
| הגייה* | agora |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | א־ג־ר |
| דרך תצורה | משקל קְטוֹלָה |
| נטיות | ר׳ אָגוֹרוֹת |
- עברית חדשה אוסף, צֶבֶר.
- ”הנה מטתה של גיסתו עומדת לפנים מן הוילון ואגוריאות של מחטין מתנצנצות לאור הנר תלויות עליו מראשו ועד סופו.“ (חיי שלמה, מאת מנדלי מוכר ספרים, 1903, באתר מאגרים)
גיזרון
עריכה- מן א־ג־ר.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: collection
- גרמנית: Sammlung, Gruppe
- צרפתית: groupe