אגורה

אֲגוֹרָהעריכה

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

מטבע בשווי 10 אגורות

שם מטבע או יחידת תשלום קטנה הנזכרת בתנ"ך.
- ”וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ יָבוֹא לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לוֹ לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר לָחֶם“ (שמואל א׳ ב, פסוק לו)
- ”מַחֲמַד בֹּזּוּ וְאֶבְזוֹרָה בֹּזּוּ כֶסֶף עַד אֲגוֹרָה“ (פיוט מאורה, מאת ר' יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
- ”ועוד מידה אחת היתה לו: כשבא לפניו איש וביקש מתנת-יד, היה נותן לו בעדו ובעד בני ביתו, לפי מספר הנפשות, דינר של זהב, מטבע של כסף או אגורה של נחושת לגולגולת“ (מימי התלמוד - דרכים וארחות, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”מעצמו מובן שאבי ז"ל, השמש, לא נתן לי אף אגורה אחת“ (הנדיב, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
שם מטבע, חלק ממערכת המטבעות הישראלית.
- מאה אגורות שוות לשקל חדש אחד.

בבלית-חדשה (600-1000 לפנה"ס) giru ^[1]. ערכה נאמד ב- 1/24 השקל. מופיע גם בצורה gire, giretu.
יוונית קוינה של תרגום השבעים בהגיית: ארְגירִאֹ (αργύριο) בהוראת מטבע-כסף.
במילון העברית הישנה והחדשה של בן־יהודה: "אגר: ממנו אָגַר, °אֲגִירָה, ואולי אֲגוֹרָה, °אֶגְרוֹן."
ב-1 בינואר 1960 נכנסה לתוקפה חלוקת-המשנה החדשה של הלירה הישראלית, והוכנסו למחזור מטבעות האגורה החדשים. את השם "אגורה" הציעה האקדמיה ללשון העברית, לפי שם המטבע במשמעות (1).

מצודת ציון על שמואל א ב לו: "לאגורת - האל"ף נוספת, והוא כמו "גרה", שהיא מטבע של כסף והוא מעה". כך מפרשים גם רש"י ורד"ק.

ערך בוויקיפדיה: אגורה (מטבע)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אגורה

↑ Giru in: The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago, 1992

מקום כינוס אסיפת העם ומרכז החיים הציבוריים בערי יוון העתיקה; כיכר השוק בפוליס היוונית.
- "באֶפּוֹסים האספה נקראת עדיין אַגוֹרה (agora), מונח שציין מאוחר יותר באתונה ובפולֵיס אחרות את כיכר השוק, בעוד שאספת העם הייתה עתידה להיקרא אֵקלֵסיה (eklesia)." (אפרים דוד, הדמוקרטיה הקלסית, תשס"ג. עמ' 35.)
יריד,שוק, מוקד שעשועים לרבות שעשועים מיניים ^[1]
- "היריד הרומי מכונה ביוונית "פנגיריס" ולעיתים רחוקות אגורא,בלטינית: נונידינאה או מרקטוס" זאב ספראי,הירידים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד

(1:) מקדש יב ששימש כמקדש היהודי ביֵבּ שבמצרים קרוי בלשון יהודֵי המקום בניב ארמי דרומי : "אגורא זי יהו אלאהא",בהוראת: מקדש ה' א-לוהים
מיוונית: agorá) ἀγορά) בהוראת אסיפת העם,מקום כינוס האסיפה. תיבת אגורא/ה שימשה גם בהגדרת: שוק, כיכר השוק.

”כָּכָה נָהֲרוּ הָלְכוּ הַשְּׁבָטִים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים, / בָּאִים מֵעִם הָאֳנִיּוֹת וּמִן-הָאֹהָלִים לְאֹרֶךְ / חוֹפֵי הַיָּם הַנִּשָּׂאִים אֶל-הָאֲסֵפָה.“ (איליאדה, מאת הומרוס, תרגום: שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)

ערך בוויקיפדיה: אגורה (מקום כינוס)

עברית חדשה אוסף, צֶבֶר.
- ”הנה מטתה של גיסתו עומדת לפנים מן הוילון ואגוריאות של מחטין מתנצנצות לאור הנר תלויות עליו מראשו ועד סופו.“ (חיי שלמה, מאת מנדלי מוכר ספרים, 1903, באתר מאגרים)