שלו
(הופנה מהדף שליו)
לערך העוסק בשֶׁלוֹ; ראו של.
שְׂלָו
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שליו |
| הגייה* | slav |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | ר׳ שַׂלְוִים; שְׂלַו־, ר׳ שַׂלְוֵי־; כ׳ שלוִי, שַׂלְוֵיהֶם |
- עוף קטן, דומה במעט במראהו לחוגלה ומשתייך למשפחת הפסיוניים.
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) יש להקליד את כל התבנית מחדש. ”וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה', וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן-הַיָּם, וַיִּטֹּשׁ עַל-הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה, סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה וּכְאַמָּתַיִם, עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ. וַיָּקָם הָעָם כָּל-הַיּוֹם הַהוּא וְכָל-הַלַּיְלָה וְכֹל יוֹם הַמָּחֳרָת, וַיַּאַסְפוּ אֶת-הַשְּׂלָו – הַמַּמְעִיט אָסַף עֲשָׂרָה חֳמָרִים; וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ, סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה.“ (במדבר יא, פסוקים לא–לב)
גיזרון
עריכה- מקבילה בערבית: سَلْوَى (סַלְוָא), וארמית: ܣܠܘܝ (סלוי).[1]
תרגום
עריכה- איטלקית: quaglia
- אירית: gearg
- אנגלית: quail
- אספרנטו: koturno
- ארמנית: լոր (תעתיק: lor)
- גרוזינית: მწყერი (תעתיק: mc̣q̇eri)
- גרמנית: Wachtel
- הודית: वर्तक (vartak)
- הולנדית: kwartel, kwakkel
- הונגרית: fürj
- וייטנמית: cút
- טגלית: pugo
- טורקית: bıldırcın
- יוונית: ορτύκι (תעתיק: ortýki)
- יידיש: וואַכטל
- יפנית: 鶉 (תעתיק: uzura)
- לטינית: coturnix
- נורווגית: vaktel
- סווהילית: tombo
- סנסקירית: वर्तक (תעתיק: vartaka)
- ספרדית: codorniz
- ערבית: سمان (תעתיק: סֻמָּאן)
- سلوى (תעתיק: סַלְוָא)
- פולנית: przepiórka
- פורטוגלית: codorna
- פינית: viiriäinen
- פרסית: ورتیج (תעתיק: ורתיג')
- بلدرچین (תעתיק: בלדרגין)
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: שליו |
 טקסונומיה בוויקימינים: Coturnix |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שלווים |
סימוכין
עריכה- ↑ מתוך www.starling.rinet.ru
שָׁלֵו
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שליו |
| הגייה* | shalev |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ל־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | נ׳ שְׁלֵוָה, שְׁלֵוַת־; ר׳ שְׁלֵוִים, שַׁלְוֵי־; נ"ר שְׁלֵוֹת |
| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | שׁ־ל־ו |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- היה נינוח; לא היה בסערת רגשות; שדבר לא הפר את מנוחתו.
- ”...מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה, שָׁלוּ כָּל־בֹּגְדֵי בָגֶד?“ (ירמיהו יב, פסוק א)
- ”וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵו בָהּ וְאֶל־אֲנָשִׁים מֵרֹב אָדָם מוּבָאִים סָבָאִים מִמִּדְבָּר...“ (יחזקאל כג, פסוק מב)
- ”...בִּהְיוֹת יְרוּשָׁלִַם ישֶׁבֶת וּשְׁלֵוָה וְעָרֶיהָ סְבִיבֹתֶיהָ, וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה ישֵׁב.“ (זכריה ז, פסוק ז)
- ”הִנֵּה־אֵלֶּה רְשָׁעִים; וְשַׁלְוֵי עוֹלָם הִשְׂגּוּ־חָיִל.“ (תהלים עג, פסוק יב)
- ”לֹא שָׁלַוְתִּי, וְלֹא שָׁקַטְתִּי; וְלֹא־נָחְתִּי, וַיָּבֹא רֹגֶז.“ (איוב ג, פסוק כו)