ניתוח דקדוקי
כתיב מלא של
הגייה * shel
חלק דיבר מילת יחס
מין
שורש
דרך תצורה שֶׁ־ + לְ־
נטיות שֶׁלִּי, שֶׁלְּךָ, שֶׁלָּךְ, שֶׁלָּנוּ, שֶׁלָּכֶם, שֶׁלָּכֶן, שֶׁלָּהֶם, שֶׁלָּהֶן
שייך ל־
”שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת-הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי.“ (שיר השירים א , פסוק ו ) "בחדרים שֶׁלְּךָ השמש משרטטת/ קוים ורצועות של אור על הכתלים" ("שיר של יום חולין"/ רחל שפירא) הבית של פיסטוק
מיוחס ל־
היתרונות הבריאותיים של יין אדום
נצחונה של האהבה על השנאה
שמקורו ב־
מורכב מן, עשוי מן,
מאפיין
לב של אבן
סרטים של היצ'קוק
מכיל, שיש בו
”מַצִּילִין סַל מָלֵא כִכָּרוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מֵאָה סְעֻדּוֹת, וְעִגּוּל שֶׁל דְּבֵלָה, וְחָבִית שֶׁל יַיִן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק טז, משנה ג )
למטרה או יעוד
יין של קידוש
מירוץ של אליפות מקור המילה בצירוף של כינוי הזיקה שֶׁ־ עם מילת היחס לְ־, ובצורה זו היא מופיעה במקרא: ”מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה“ (שיר השירים ז , פסוק ג ) , ”בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת“ (יונה א , פסוק ז ) [1] ”...שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת־הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי.“ (שיר השירים א , פסוק ו ) , וגם שם המופע הוא בהטיה לגוף ראשון יחיד. בלשון חז"ל החלה המילה "של" להיתפס כמילה בפני עצמה.
איטלקית: di
אנגלית: of , 's
ארמית: דִּי , דְּ־
גרמנית: von
יוונית: του (תעתיק: tou)
יפנית: の (תעתיק: no)
לטינית: de
ספרדית: de
ערבית: إِضافة (תעתיק: אִצָ'אפָה)
צרפתית: de
רוסית: -ов (תעתיק: ov-) -ын (תעתיק: yn-)
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה
↑ ואכן, בפסוק הבא כתוב ”בַּאֲשֶׁר לְמִי־הָרָעָה הַזֹּאת“ (יונה א , פסוק ח )
שָׁל (שָׁאל)
עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא של
הגייה * shal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
ילדה עטופה בְּשָׁל רדיד , סוּדַר, הינוּמה, מעין צעיף גדול וארוך המכסה את הכתפיים וגולש על החלק העליון של הגב.
כשיצאנו בערב היה קריר, לכן התעטפתי בשל . מפרסית: شال (שָׁאל), בתורו מסנסקריט: शाटी (śāṭī) – סרי .
יידיש, "שָאלֵן" בהוראת צעיף.[1] קישורים חיצוניים
עריכה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
Shawl
הערות שוליים
עריכה
↑ "שָאלֵן" .עמ'- 448 ; מ.צאנין / תשמ"ב, M.Tsanin / Fuler Yidish-Hebreyisher verterbukh / 1982
ערך בוויקיפדיה: של (מילת יחס)
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Shawl