פסיון

פַּסְיוֹן א

פסיון

לשון חז"ל עוף כשר מאחת המשפחות שבסדרת התרנגולאים.
- ”תרנגול טוס ופסיוני - כלאיים זה בזה“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף נה, עמוד א)
- "אמר לו עשו: אבא מה הוא אותו תבשיל? אמר לו יצחק: …את פסיאנון טעמתי בו" (מדרש תנחומא, פרשת תולדות)

מיוונית: Fasianos) φασιανός), משם הנהר Φασις.
יתכן מן אכדית pašānu בהוראה כללית - ציפור , בתרבות זו ראש כרות של ציפור "פֲּשנוּ" שימש את "אומני החושִׁם"-דאז, בתעשיית הכישופים. השוו פָּשׁנוּ :(מס' 19) pašānu (באכדית מתבטלת ע'-גרונית ראו לקמן, פסיון ב') .

ערך בוויקיפדיה: פסיון (עוף)

טקסונומיה בוויקימינים: Phasianus

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פסיונים

ייסורים. בדרך כלל הכוונה ליצירה המתארת את ייסורי ישו בדרכו לצליבה.
- רוב הקומפוזיטורים המערביים חיברו לפחות אורטוריה אחת הנקראת פסיון על פי התיאור בברית החדשה.

מלטינית: passionem – סבל, יסורים. מאז המאה ה־12 משמשת המילה מונח מקובל בנצרות לתיאור ייסוריו של ישו.

ערך בוויקיפדיה: הפסיון של ישו