צַלַּחַת עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צלחת
הגייה* tsalakhat
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש צ־ל־ח
דרך תצורה משקל קַטֶּלֶת
נטיות ר׳ צַלָּחוֹת או צֵלָחוֹת
 
צלחות
  1. לוח, עגול בד"כ, הנועד להניח את המנה עליו ולאכלה מתוכו.
    • ”...וּמָחִיתִי אֶת יְרוּשָׁלִַם כַּאֲשֶׁר יִמְחֶה אֶת הַצַּלַּחַת מָחָה וְהָפַךְ עַל פָּנֶיהָ.“ (מלכים ב׳ כא, פסוק יג)
    • ”טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת; גַּם אֶל פִּיהוּ לֹא יְשִׁיבֶנָּה.“ (משלי יט, פסוק כד)
    • אמונה תפלה טוענת כי צלחת שבורה מביאה מזל טוב.
  2. מכסה עגול ומעוטר, לעתים המגן על גלגל מכונית.
    • כשקמתי בבוקר, גיליתי כי שתי צלחות פורקו מהרכב שלי ונגנבו.

גיזרון עריכה

  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות: ערבית – صَحْن (צַחְן), געז – ṣaḥlə) ጻሕል)

פרשנים מפרשים עריכה

רבי יוסף כספי: הצלחת - היא הקערה עם המזון ונקראת כן כי היא מַצְלַחַת את האוכל ממנה לטוב הזנתה (מלכים ב, כא, יג)

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה


קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: צלחת
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צלחות


השורש צלח

השורש צ־ל־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים עריכה

צ־ל־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל צָלַח צוֹלֵחַ יִצְלַח צְלַח לִצְלֹחַ
נִפְעַל נִצְלַח נִצְלָח יִצָּלַח הִצָּלַח לְהִצָּלַח
הִפְעִיל הִצְלִיחַ מַצְלִיחַ יַצְלִיחַ הַצְלַח לְהַצְלִיחַ
הֻפְעַל הֻצְלַח מֻצְלָח יֻצְלַח -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

צִלְחֵת עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צלחת
שורש וגזרה צ־ל־ח־ת, מרובעים
בניין פִּעֵל
 
מנה מצולחתת
  1. סידר את האוכל על הצלחת בצורה מעוצבת.
    • לאחר הכנת המנה, השף צלחת אותה.

גיזרון עריכה

  • גזירת פועל משם־העצם צלחת לעיל.

נגזרות עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: plate‏‏‏‏