השורש ע־ו־ף א הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
נטיות הפעלים
עריכה
ע־ו־ף א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
| קַל
|
עָף
|
עָף
|
יָעוּף
|
עוּף
|
לָעוּף
| נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
| הִפְעִיל
|
הֵעִיף
|
מֵעִיף
|
יָעִיף
|
הָעֵף
|
לְהָעִיף
| הֻפְעַל
|
הוּעַף
|
מוּעָף
|
יוּעַף
|
-אין-
|
-אין-
| פִּעֵל
|
עוֹפֵף
|
מְעוֹפֵף
|
יְעוֹפֵף
|
עוֹפֵף
|
לְעוֹפֵף
| פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְעוֹפֵף
|
מִתְעוֹפֵף
|
יִתְעוֹפֵף
|
הִתְעוֹפֵף
|
לְהִתְעוֹפֵף
|
- בגזרת ע"ו המקור הנטוי מנוקד בשורוק, כגון קוּם המדינה, ואילו המקור המוחלט מנוקד בחולם מלא, כגון קוֹם יָקוּם, הָלוֹךְ וָשׁוֹב. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 66)[1]
|