צי
צִי א עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | צי |
| הגייה* | tsi |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ צִיִים; צִי־, ר׳ צִיֵי־ |
- לשון המקרא (ימאות) אונייה, ספינה עוברת ים.
- ”כִּי אִם שָׁם אַדִּיר יְהוָה לָנוּ מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים רַחֲבֵי יָדָיִם בַּל תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי שַׁיִט וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ.“ (ישעיהו לג, פסוק כא)
- "לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ." (תהלים עב ט)
- "וְהוֹפֶכֶת לְפִיהָ כָּל סְפִינָה / וְצִי אַדִּיר כְּמֶרְכָּבָה רְתוּמָה." (ר' שמואל הנגיד, "הלכושל ולנופל תקומה")
- ”וכן כל עיר ועיר אשר לחוף ימים תשכן מחויבת ג"כ להעמיד צי אדיר (קריגס שיף) עם קני רעם.“ (שבילי עולם א, מאת שמשון בלוך, 1822, באתר מאגרים)
- ”מכתב-עתי היוצא בעיר „קארק“ מביא מקרה מפחיד, לא יאומן כי יסופר, הנעשה בתוך צי אדיר האללאנדית הנקרא Finnechina הנהוג על יד רב החובל „הארטצא“ [...].“ ("עברי אנכי", 1 ינואר 1869, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- עברית חדשה (ימאות) (א) קבוצת אוניות או ספינות המפליגות יחד; (ב) כלל אוניות המלחמה של מדינה; (ג) קבוצת אוניות מלחמה מסוגים שונים, המוצבות בזירה אחת תחת פיקוד קצין דגל; (ד) קבוצת כלי שיט מלחמתיים או מסחריים מאותו סוג; (ה) כלל אוניותיה של חברת ספנות או של חברת דיג.
- הצי המלכותי הבריטי ספג אבידות כבדות במלחמת העולם השנייה.
- שתי אוניות של הצי השישי האמריקאי הגיעו לביקור בנמל חיפה.
- ”האיטאלקים ששים ושמחים על בוא הצי האנגלי אל חופם, וכאשר אך נראו אניות המלחמה האנגליות ממרחק, הריעו יושבי ויניציא לקראת בגילה [...].“ ("הצפירה", 10 ביולי 1891, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- בתקופת המלחמה הקרה הסב צי הצוללות הסובייטי כאב ראש לא קטן למדינות המערב.
- ”בלונדון נאסר אחד ממפקדי צי־האניות תחת־הימיות כי חושדים בו שהוציא תכניות מלחמתיות ותכסיסיות חשובות בכדי למסרן לממלכה אחרת.“ ("דאר הים", 3 באפריל 1927, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”אמנם מבחינת חשיבותם בנפח ההובלה ומהירות מחזור ההובלה אין צי ספינות המפרש העברי כולו עולה על זה של אחת האניות הבינוניות, הרי ערכו רב היום בשמירה על מעמדנו בהובלה החופים [...].“ ("העולם", 8 בינואר 1942, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- חידוש הצי היה אחד היעדים העיקריים של מנכ"ל חברת הספנות "תרשיש".
- בהשאלה: כלל כלי הרכב או כלי התחבורה של אירגון או של חברה מסחרית.
- חברת תעופה זו היא בעלת צי המטוסים הגדול ביותר במערב אירופה.
- בגלל המשבר הכלכלי נאלצה החברה למכור כמחצית מצי המכוניות שבבעלותה.
גיזרון עריכה
- כנראה ממצרית קדומה: t'aj, טַאי - ספינה (א' אבן שושן, המילון החדש, תשכ"ו).
- ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מילון למונחי התחבורה היבשתית (תשס"ח), 2008.
פרשנים מפרשים עריכה
- רש"י על ישעיהו לג כא: "וצי אדיר - ובורני רבתא". (= ספינה גדולה, בורני גדולה).
- מצודת ציון על תהלים עב ט: "ציים" - ספינות כמו "וצי אדיר" (ישעיהו לג כא).
- מצודת דוד על תהלים עב ט: "ציים" - אנשי הספינות הבאים ממרחק.
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
תרגום עריכה
קבוצת אוניות
ראו גם עריכה
צִי ב עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | צי |
| הגייה* | tsi |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ צִיִים; צִי־, ר׳ צִיֵי־ |
גיזרון עריכה
- הגיזרון אינו ברור. אולי "חתול בר",ערבית משורש ד'.ו.ן ض و ن ; (ḍ-w-n) במשמעות כללית של "דבר המפיץ את עצמו" משם נגזרה תיבת דַ'יֻוַן ضَيْوَن בהוראת חתול זכר . תרגום יונתן לארמית מתרגם את ציים "חתולין".[1]
- באכדית: צַיָהֻ בהוראת 'צחוק' ,וגם שם של ציפור לא מזוהה: צַיָהֻ (ṣayyāhu) יתכן משום ציוצייה האופיינים.
פרשנים מפרשים עריכה
- רש"י על ישעיהו יג כא: "ציים" – תירגם יונתן תמון הם נמיות (מרטרינ"ש בלע"ז).
- מצודת ציון על ישעיהו יג כא: "ציים אוחים" – שמות מיני חיות.
- רש"י על ירמיהו נ לט: "ציים את איים" - יערעון תמון בחתולין מיני חיות המצויין בחורבה.
- מלבי"ם על ירמיהו נ לט: "לכן ישבו ציים" אשלח לשם חיות נוראות כדמות חיות האימים שהיו להם לפסילים והם ישבו בארץ "לא תשב עוד לנצח".
- מצודת ציון על ירמיהו נ לט: "ציים איים" - שמות מיני חיות.
הערות שוליים עריכה
- ↑ אילון גלעד, האופן המסתורי שבו קיבל החָתוּל את שמו העברי., באתר "הארץ", 6 במאי 2015