צְחוֹקעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צחוק
הגייה* tschok
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ח־ק
דרך תצורה משקל קְטוֹל
נטיות ר׳ (סלנג) צְחוֹקִים נס׳ צְחוֹקוֹ צְחוֹקָהּ
 
אדם בהתקף צחוק
  1. לשון המקרא מבע של שמחה [1] או לעג,[2] בו הפה מתעקל כלפי מעלה, ומפיק עיצור גרוני חוכך.
    • ”וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי.“ (בראשית כא, פסוק ו)
    • ”כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה כּוֹס אֲחוֹתֵךְ תִּשְׁתִּי הָעֲמֻקָּה וְהָרְחָבָה תִּהְיֶה לִצְחֹק וּלְלַעַג מִרְבָּה לְהָכִיל.“ (יחזקאל כג, פסוק לב)

גיזרוןעריכה

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

סימוכיןעריכה

ראו גםעריכה

השורש צחק

השורש צ־ח־ק מגזרת השלמים

נטיות הפעליםעריכה

צ-ח-ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל צָחַק צוֹחֵק יִצְחָק צְחַק לִצְחוֹק
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִצְחִיק מַצְחִיק יַצְחִיק הַצְחִיק לְהַצְחִיק
הֻפְעַל הֻצְחַק מֻצְחָק יֻצְחַק -אין- -אין-
פִּעֵל צִחֵק מְצַחֵק יְצַחֵק צַחֵק לְצַחֵק
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִצְטַחֵק מִצְטַחֵק יִצְטַחֵק הִצְטַחֵק לְהִצְטַחֵק