פתיחת התפריט הראשי

כַּחַשעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כַּחַש
הגייה* kakhash
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ח־ש
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ כּחָשים; כַּחַש־, ר׳ כַּחֲשֵי־; כ׳ כַּחֲשו
  1. שקר, ההיפך מאמת, הצגת משהו לא נכון, כאמיתה, שכנוע עצמי בדברי שקר.
    • בבית המשפט, כאשר אתה מעיד, עליך להישמר מדברי כחש ולדבר אך ורק אמת.
    • ”סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם, וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל; וִיהוּדָה עֹד רָד עִם-אֵל, וְעִם-קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן“ (הושע יב, פסוק א)
    • ”הוֹי, עִיר דָּמִים; כֻּלָּהּ כַּחַשׁ פֶּרֶק מְלֵאָה-לֹא יָמִישׁ טָרֶף“ (נחום ג, פסוק א)

גיזרוןעריכה

  • מן המקרא.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

כִּחֵשׁעריכה

גם כִּחֶשׁ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כיחש
שורש וגזרה כ־ח־ש
בניין
  1. דיבר שקר, עסק בשקר, לא הודה על האמת.
    • ”נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל[...]אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר“ (ויקרא ה, פסוקים כאכב)
    • ”וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם וְגַם גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁוּ וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם“ (יהושוע ז, פסוק יא)

גיזרוןעריכה

  • שורש מקראי.

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

מידע נוסףעריכה

הצורה הכחיש מתפרשת לעיתים שיקר כמו כיחש. ולעתים הציג כשקר (דברים אחרים) סָתר. ולפעמים הוכיח כשקר.

כָּחַשׁ גם כִּחֵשׁעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כחש
שורש וגזרה כ־ח־ש
בניין
  1. בעל חיים שאיבד ממסת השומן שלו.
    • ”בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם וּבְשָֹרִי כָּחַשׁ מִשָׁמֶן“ (תהלים קט, פסוק כד)
  2. בעל חיים או צמח שאיבד מכוחו, נחלש.
    • ”וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶך וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ“ (דברים לג, פסוק כט)
    • ”כִּי תְאֵנָה לֹֽא תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת “ (חבקוק ג, פסוק יז)

גיזרוןעריכה

שורש מקראי לא מצוי. כ.ח.ש (ב)(3 פעמים במקרא) מצוי בחז"ל.

מילים נרדפותעריכה

נגזריםעריכה

מידע נוסףעריכה

בפסוק דברים לג הנ"ל וכן בני נכר יכחשו תהלים יש מפרשים שהוא משורש כחש א ישקרו