כִּחֵד עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כיחד
שורש וגזרה כ־ח־ד
בניין פִּעֵל
  1. התכחש.
    • ”הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם, וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ לֹא כִחֵדוּ אוֹי לְנַפְשָׁם, כִּי-גָמְלוּ לָהֶם רָעָה.“ (ישעיהו ג, פסוק ט)
    • ”וּתְהִי-עוֹד נֶחָמָתִי וַאֲסַלְּדָה בְחִילָה לֹא יַחְמוֹלכִּי-לֹא כִחַדְתִּי אִמְרֵי קָדוֹשׁ“ (איוב ו, פסוק י)
  2. החביא, הסתיר.
    • ”אוֹרֶה אֶתְכֶם בְּיַד-אֵל אֲשֶׁר עִם-שַׁדַּי לֹא אֲכַחֵד (איוב כז, פסוק יא)
    • ”צִדְקָתְךָ לֹא-כִסִּיתִי בְּתוֹךְ לִבִּי אֱמוּנָתְךָ וּתְשׁוּעָתְךָ אָמָרְתִּי לֹא-כִחַדְתִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לְקָהָל רָב“ (תהלים מ, פסוק יא).

גיזרון עריכה

  • מן שפות אתיופיות כֲּהאֳּדִי ከሃዲ הוא מי שמתכחש לדתו,עריק,בוגד.
  • מלטזית מושאלת מערבית גַ'חַדֲ جَحَدَ‎ בהוראת לוותר, להכחיש, לדחות, לסרב.

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה


השורש כחד

השורש כ־ח־ד הוא שורש מגזרת השלמים. בלשון המקרא ומשמעותו א. כליה ב. שקר

נטיות הפעלים עריכה

פ־ע־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נִכְחַד נִכְחָד יִכָּחֵד הִכָּחֵד לְהִכָּחֵד
הִפְעִיל הִכְחִיד מַכְחִיד יַכְחִיד הַכְחֵד לְהַכְחִיד
הֻפְעַל הֻכְחַד,הָכְחַד מֻכְחָד יֻכְחָד -אין- -אין-
פִּעֵל כִּחֵד,כִּחַד מְכַחֵד יְכַחֵד כַּחֵד לְכַחֵד
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

</noinclude>