בוגד

בּוֹגֵד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בוגד
הגייה^*	boged
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ב־ג־ד
דרך תצורה	משקל קוֹטֵל
נטיות	נ׳ בּוֹגֶדֶת, ר׳ בּוֹגְדִים, נ"ר בּוֹגְדוֹת

מי שפועל במסתרים וחותר תחת אוהביו; שאינו גלוי בכוונותיו להרע לאלו הקרובים לו; שמפר ברית.
- ”הוֹי שׁוֹדֵד וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד, וּבוֹגֵד וְלֹא-בָגְדוּ בוֹ; כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד תּוּשַּׁד, כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ-בָךְ.“ (ישעיהו לג, פסוק א)
- ”וּרְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ; וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה.“ (משלי ב, פסוק כב)
- ”שֵׁן רֹעָה וְרֶגֶל מוּעָדֶת; מִבְטָח בּוֹגֵד בְּיוֹם צָרָה.“ (משלי כה, פסוק יט)

ערך בוויקיפדיה: בוגד