הֵמִיט

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא המיט
שורש וגזרה מ־ו־ט
בניין הִפְעִיל
  1. הביא. הניח [על]. בדרך כלל בגרמתו ופשיעתו ולא באופן ישיר, יאמר על דבר שלילי
    • ”מִקּוֹל אוֹיֵב, מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע; כִּי־יָמִיטוּ עָלַי אָוֶן, וּבְאַף יִשְׂטְמוּנִי.“ (תהלים נה, פסוק ד)
    • התנהגותו מֵמִיטָה חֶרְפָּה על כל המשפחה.
    • האנשים הללו עוד ימיטו עלינו שואה
    • מה עשית?! כעת הֵמַטְתָּ אסון על כל התושבים.
  2. [לא בשימוש] נדנד, הִטָּה.
    • ” אֵיזוֹ הִיא סְפִינָה גְדוֹלָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כֹּל שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהָמִיט בָּאָדָם.“ (משנה, מסכת זביםפרק ג, משנה ג)


גיזרון

עריכה
  • המיט =הִטָה, (השכיב או הניד, כמו מָט בצורת הפעיל ). בשימוש רק המיט על- ועל פי המקור המקראי קבלה מובן ספציפי.
    • מופיעה שוב בתהלים במסורת הכתיב ולא קרי ”(ימיטו) יִמּוֹטוּ עֲלֵיהֶם גֶּחָלִים בָּאֵשׁ יַפִּלֵם בְּמַהֲמֹרוֹת בַּל יָקוּמוּ.“ (תהלים קמ, פסוק יא) (לפי הקרי הגחלים ימוטו).
 2. שנמצא בלשון חז"ל[1] פעם אחת בלבד[דרוש מקור] מובן לפי השורש, וכנראה הכונה שהאדם מֵמיט את הספינה (ולא כפי פשטות המשפט).

נגזרות

עריכה
  • הוּמָט (צורת הסביל)

ניגודים

עריכה

ראו גם

עריכה

סימוכין

עריכה
  1. במשנה זבים פרק ג'. יש גורסים שם הסיט אבל ברוב הגירסאות המיט